נשיא אירן, חסן רוחאני, מבטיח שארצו תגבר על העיצומים האמריקניים. הוא טועה - קובע רוג'ר מק'שיין, עורך אקונומיסט לענייני המזרח התיכון. האירנים יסבלו השנה, שכן העיצומים האמריקניים למעשה אינם מותירים לבנקים ולעסקים בינלאומיים ברירה אלא להפסיק לפעול באירן.
רוחאני וחבריו להנהגה לא ינצחו את "השטן הגדול", אלא ניצבים בפני סכנה לפגיעה במעמדם שלהם, כאשר מחאות על המצב הכלכלי, השחיתות וההרפתקנות בחו"ל יזעזעו את המדינה. אירן תסבול השנה מירידה של 3.4% בתמ"ג ומאינפלציה של 16.5% - צופה The World in 2019.
כבר היינו שם, ב-2012. העיצומים הבינלאומיים החריפו, האינפלציה והאבטלה גדלו, התוצר הצטמק, תרופות ומוצרים אחרים סבלו ממחסור. חלק ניכר מתמונה זו מתרחשת גם כיום. הריאל האירני קרס והמחירים זינקו אשתקד בעקבות יציאת ארה"ב מהסכם הגרעין, והתוצאות יורגשו גם השנה. הכלכלה, ההשקעות והסחר יצטמצמו; ייצוא הנפט יחטוף מכה; המחירים ימשיכו לעלות.
אירן מקווה שמדינות אירופה, כמו גם רוסיה וסין - שתי שותפות הסחר העיקריות שלה - יחלצו אותה. זה לא יקרה, סבור מק'שיין. הצעדים האירופיים האמורים להוות משקל נגד לעיצומים האמריקניים לא יפעלו. חברות אירופיות יקחו ברצינות את אזהרותיו של הנשיא
דונלד טראמפ, לפיהן מי שיעשה עסקים באירן - לא יוכל לעשות עסקים בארה"ב. רוסיה תשמח מאוד לתפוס את מקומה של אירן בשוק הנפט. סין תעמוד לצידה של אירן, תרכוש ממנה נפט ותשקיע בה - אבל זה לא יספיק.
רוחאני טוען, כי לאירן יש מספיק עתודות מטבע חוץ כדי לשרוד שנתיים של עיצומים. "כלכלת ההתנגדות" של המדינה, אשר פותחה בתשובה לעיצומים קודמים, מיועדת לאפשר לה להסתמך על עצמה. אבל מבחינת רוב האירנים, זה אומר חיים קשים; חלקם כבר אוגרים מזון. פקידים הופכים לעניים יותר ולפיכך למושחתים יותר, מה שיגביר את הזעם הציבורי. ההפגנות בטהרן אשתקד היו הגדולות ביותר מאז 2012. מחאות היו מראה שכיח גם בחלקים אחרים של המדינה. הן יגברו השנה ויאיימו על הממשל. הוא יגיב, כרגיל, בכוח ובכך שיאשים גורמים זרים בצרותיה של אירן.
טראמפ ויועציו מקווים שהעיצומים יחלישו את המשטר ויאלצו אותו לשוב לשולחן המו"מ. ארה"ב מעונינת בהסכם מהודק יותר, אשר יחסל לתמיד את תוכניות הגרעין והטילים של אירן וימנע ממנה לממן פעולות טרור ולהתערב בענייניהן של מדינות אחרות. יש בממשל אף המקווים שהבעיות הכלכליות יובילו לנפילת משטר. מק'שיין מעריך ששתי התקוות לא יתממשו השנה.
מנהיגי אירן, שרבים מהם לא תמכו בהסכם הגרעין המקורי, יתחפרו בעמדותיהם. הכוח הצבאי העיקרי שלהם, משמרות המהפכה, ייצא נשכר מהעיצומים משום שיותר פעילות כלכלית תעבור לחברות שבבעלותו. גם נפילת הריאל תסייע למשטר, כי ההכנסות מנפט הן במטבע חוץ - וכך יהיו לו יותר מטבע מקומי תמורת כל דולר. לעומת זאת, האופוזיציה איננה מאורגנת וחסרת מנהיגות. ועם כל זאת - מדגיש מק'שיין - יש לנהוג בזהירות רבה כאשר מנסים לצפות את שיתרחש באירן. מעטים בלבד צפו את המהפכה של 1979.
