בשנות ה-80 של המאה שעברה יצרה מגמת המזון המהיר תגובת נגד שזכתה לשם "המזון האיטי", ואילו בתחילת האלף הנוכחי קמה "הטלוויזיה האיטית" בתגובה לגל תוכניות הריאליטי. בשנה נהיה עדים ל"חברתי איטי" בתגובה להפצצת הסמארטפונים בהתראות, מסרונים, ציוצים ופוסטים - צופה עורך החדשות של אקונומיסט, ליאו מיראני, ב-The World in 2019.
זה כבר התחיל, מדגיש מיראני. בעוד שבעבר עשו הרשתות החברתיות כל שביכולתן כדי להעניק שירות חסר גבולות, כעת הן מתחילות להפעיל בלמים. בחודש יולי הגבילה ווטסאפ את מספר המשתמשים והקבוצות אליהם ניתן להעביר הודעה במסר אחד. אינסטגרם השיקה שירות המזכיר ללקוחות שהם ראו את כל הפוסטים החדשים ביומיים האחרונים ושבאמת עליהם ללכת ולעשות משהו אחר.
פייסבוק מציעה כעת לגולשים את האפשרות לדעת כמה זמן הם מבזבזים בגלישה בה ואף להשעות התראות לפרק הזמן שיקבעו. טוויטר הודיעה בחודש ספטמבר, כי תאפשר ללקוחותיה לחזור אחורה בזמן, לתקופה בה הציוצים הוצגו בצורה כרונולוגית פשוטה במקום בדרך הגורמת להם לבלות זמן רב ככל האפשר מול המסך.
אם שינויים אלו יצליחו ואחרים יבואו בעקבותיהם, יגלו הרשתות החברתיות שהערך העליון שלהן - "להעסיק", דהיינו כמה זמן אנשים מקדישים להן - עשוי להצטמק. אבל האטה, אפילו אם משמעותה האטה בהכנסות שלהן, היא דרך טובה להבטיח את שביעות רצונם של הלקוחות לאורך זמן ולמנוע האשמות ולפיהן הרשתות נושאות באחריות לאלימות מילולית ולתכני שנאה.
הצבת מכשולים בדרך להפיכת מסרים לוויראליים, היא אולי הדרך הטובה ביותר בה יכולות הרשתות החברתיות להתמודד עם בעיית הדיס-אינפורמציה מבלי להפוך לצנזוריות. הוכחה לכך ניתן למצוא בהודו, שם השליטה של טוויטר על העברות ציוצים היא ההדוקה ביותר, בשל התוצאות הרות האסון שהיו להפצת שמועות בלתי מבוססות, שהובילו למספר מעשי לינץ'. הניסיון ההודי מלמד, כי האטה ההפצה יכולה להוביל לתוצאות הרצויות.
פייסבוק - הבעלים של ווטסאפ ואינסטגראם - אומרת שהיא רוצה שהזמן שאנשים מבלים ברשתות יהיה "מתוך רצון, חיובי ומעניק השראה". הניסוח הזה מהווה הודאה בכך שכיום יש לזמן המסך השפעות הפוכות. פייסבוק מעדיפה שמשתמשיה ימתנו את השימוש מאשר שיימאס להם והם יעזבו לחלוטין, מסביר מיראני. וזאת תהיה המגמה שתתגבר ב-2019.
