ההסתכלות המערבית על הטרור הופכת לבלתי מעודכנת במידה מסוכנת. במשך עשרות שנים, התמקד המערב בטרור תוצרת המזרח התיכון – אבל כעת האיום האמיתי מגיע ממדינות בריה"מ-לשעבר ואף מעבר להן, טוענת ורה מינורובה ב-Foreign Policy.
איום הטרור מהמזרח התיכון הולך ומצטמק, בעוד מחבלים ממדינות בריה"מ-לשעבר מבצעים יותר ויותר פיגועים: דריסת אזרחים בניו-יורק ובשטוקהולם ב-2017 (שבוצעו בידי מחבלים מאוזבקיסטן) פיגוע ההתאבדות בנמל התעופה באיסטנבול ב-2016 (שבוצע בידי מחבל רוסי) ופיגוע במועדון לילה באותה עיר שנה לאחר מכן (שוב מחבל אוזבקי).
יש כמה סיבות לגל זה, מסבירה מינורובה. הג'יהאדיסטים במזרח התיכון עסוקים בשנים האחרונות במלחמות פנימיות בעירק, סוריה ותימן. אותן מלחמות עצמן משכו קיצונים מבריה"מ-לשעבר, שעד כה פעלו נגד ממשלותיהם, והפכו אותם למחבלים גלובליים. בשנת 2017 יצאו לפחות 8,500 איש ממדינות אלו והצטרפו לדאעש בסוריה ובעירק, שם צברו את הניסיון הראשון בפעולות נגד המערב.
ככל שגדל הדיכוי של המוסלמים בחלק ממדינות אסיה, הטרור שלהם הופך ליותר בינלאומי. מינורובה מספרת, כי ביולי האחרון נתקלה בבנגלדש בשתי קבוצות של מוסלמים מהקווקז שסייעו לבני הרוהינגיה שנפלו קורבן לטיהור אתני במיאנמר. גם מנהיג של קבוצה רוסית הפועלת בסוריה אמר שישלח חלק מאנשיו לבנגדלש. קשרים כאלו מגבירים את יכולותיהם של הקיצונים האנטי-מערביים המקומיים, ואף עלולים לצרף את בני הרוהינגיה למעגל הטרור.
מינורובה צופה שאיום הטרור מרוסיה וממדינות שממזרח לה יגבר בשנים הקרובות. לאחר נפילת דאעש, הצליחו מחבלים דוברי רוסית להימלט ביתר קלות, וכעת הם נמצאים שוב במרחב הסובייטי או במדינות אחרות באירופה. לאחר שהתחמקו מן הצבא האמריקני ובסיוע תומכים מקומיים, קל להם יותר לממש את מזימותיהם. הזנחה ודיכוי מצד ממשלות קזחסטן, טג'יקיסטן ואוזבקיסטן הפכו את המוסלמים הדתיים במדינות אלו ליעד גיוס נוח מבחינתן של קבוצות קיצוניות.
ארה"ב ובעלי בריתה יצטרכו לשנות את האסטרטגיות שלהן כדי להיאבק באיום הטרור העדכני, סבורה מינורובה. ארה"ב השקיעה בעשרות האחרונים סכומי עתק במלחמה בטרור המזרח-תיכוני, כולל גיוס חוקרים ואנליסטים דוברי ערבית. לעומת זאת, אין באקדמיה מספיק מומחים למרכז אסיה שיוכלו להכשיר את מי שיצטרכו להילחם בטרור שיגיע מאזור זה.
שינוי מוקד המבט המערבי גם יחייב התמודדות עם אתגרים מדיניים, שכן ארה"ב תצטרך למצוא דרך לשתף פעולה עם רוסיה ושכנותיה. למשל: חברות הטכנולוגיה האמריקניות עושות כיום עבודה טובה באיתור ומחיקה של תעמולת טרור מזרח-תיכונית ברשתות החברתיות, אך הן אינן מתמודדות עם זו המגיעה ממרכז אסיה. רשת טלגרם, אשר הוקמה בידי אזרח רוסי, היא כלי תקשורת מרכזי למחבלים מכל הסוגים, וסמארטפונים שנתפסו בידי דאעש הופעלו בכרטיסי סים אוקראיניים. מעקב אחרי מערכות אלו ודומותיהן יצריך שיתוף פעולה מודיעיני עמוק עם רוסיה, אך הוא אינו נראה סביר בעתיד הקרוב; יש יותר מדי עוינות בין וושינגטון ומוסקבה.
קיימת גם בעיה של איכות המודיעין. רבים מאלו המסומנים כיעדי מעקב טרוריסטיים הם למעשה רק מתנגדי משטר במדינות מרכז אסיה, ואילו מחבלים אמיתיים רבים כלל לא אותרו. רוסיה ידועה בכך שהיא מעניקה בקלות דרכונים לקיצוניים ממדינות הקווקז, בנימוק שעדיף לה להיפטר מהם. המודיעין המגיע מרוסיה ושכנותיה הוא כל כך פוליטי, ומשמש לעיתים כל כך קרובות להפרת זכויות אדם, עד שלא ברור מה ארה"ב תוכל לעשות איתו.
המערב היה צריך להכיר מזמן בכך שמרכז הכובד של הטרור השתנה, אך לא עשה זאת – טוענת מינורובה. על ארה"ב ובעלות בריתה להבין כעת, שהתקפות עתידיות יגיעו לא מהמזרח התיכון, אלא עוד יותר מזרחה. אין ברירה אלא לשתף פעולה עם רוסיה ושכנותיה כדי לבלום אותן. אם ארה"ב לא תעשה זאת, היא עלולה למצוא את עצמה מתמודדת בקרוב עם זינוק בפעולות טרור שמקורן במדינות אלו, או עם גירסה חדשה של דאעש שתצמח בהן.
