כאשר הציב ניל ארמסטרונג את כף רגלו על הירח ביולי 1969, נדמה היה שהכל אפשרי. בפועל, התרחש ההפך ממה שניתן היה לצפות. ארה"ב נטשה את הירח לאחר מספר מסעות ואיש לא תפס את מקומה. היום, כמו לפני יובל, רק גברים לבנים אמריקנים מצויים ברשימה של מי שראו את כדור-הארץ מן הלווין הטבעי שלו, ורק ארבעה מהם עודם בחיים. אבל בקרוב עשויים ללכת בעקבותיהם גברים ונשים ממדינות שונות - כותב אוליבר מורטון ב-The World in 2019.
הירח נראה כיום יותר מושך מכפי שהיה בעת משימות "אפולו". ב-20 השנים האחרונות התגלו בו קרח ורכיבים נוספים, המאפשרים לחשוב על שימוש בירח כתחנת תדלוק למסעות אל עומק החלל. חוץ מזה, ליותר מדינות יש ידע על החלל, ליותר גורמים פרטיים יש עניין בו וליותר ממשלות יש גישה מחודשת כלפי הירח. המשימה השאפתנית ביותר היא של סין, שבתחילת החודש הנחיתה - לראשונה בהיסטוריה - חללית בצד האפל של הירח. מבלי לומר זאת בגלוי, סין רומזת בצורה ברורה למדי שהיא מתכננת לשלוח אנשים לירח, אולי בשנות ה-30 של המאה הנוכחית.
גם הודו צפויה להנחית חללית על הירח, אך מורטון מרחיב את הדיבור על משימה שאפתנית בהרבה: החללית הישראלית הראשונה, שגם תהיה הראשונה אי-פעם שאיננה במימון ממשלתי מלא. סוכנות החלל הישראלית אומנם העניקה מימון לתוכנית, אך רובו בא מתרומות והמשימה מנוהלת בידי המלכ"ר SpaceIL.
המלכ"ר הוקם כדי להתמודד בתחרות עליה הכריזה גוגל בשנת 2007: פרס של 20 מיליון דולר לצוות הראשון שיצליח להנחית רכב על הירח ולשלוח נשם וידאו באיכות טובה. איש לא זכה בפרס וגוגל ביטלה לפני כשנה את התחרות. אבל חלק מהצוותים ממשיכים לעבוד, כולל הישראלי - שכאמור לדעת מורטון יהיה הראשון שיעמוד במשימה. צוות יפני מתכנן שיגור ב-2020, ושני צוותים אמריקנים מקווים לקבל השנה מימון מנאסא.
נאסא עצמה מתכננת לעשות לירח בעשור הבא מה שעשתה לחלל הסמוך לכדור-הארץ בעשור הנוכחי: לעודד חברות פרטיות להתקין שם דברים. מענקים לפיתוח טכנולוגיה וחוזים להעברת מטענים לתחנת החלל הבינלאומית, היו חיוניים לפיתוח SpaceX,
חברת הטילים שהקים אלון מאסק והשולטת כיום בתחום במגזר הפרטי. חברות כמו אסטרובוטיקס ו-Moon Express מתחרות כעת על מענקים לשיפור יכולתן לנחות על הירח, ובקרוב יעשו זאת תמורת חוזים להנחתת ציוד שם. שתיהן מקוות לבצע משימות כאלו בשנה הבאה. נאסא גם מעונינת שהמגזר הפרטי יציב את החלק הראשון של תחנת החלל החדשה, בין כדור-הארץ לירח.
בנאום בו הכריז על התוכנית להנחית אדם על הירח, אמר הנשיא ג'ון קנדי שארה"ב עושה זאת "לא משום שזה קל, אלא משום שזה קשה". וזה עדיין קשה, מדגיש מורטון. אבל עם תעשיית החלל הנרחבת יותר והמתוחכמת יותר של היום, המשימה קלה יותר מכפי שהייתה לפני יובל. וזה עשוי להספיק כדי שהאדם יגיע שוב לירח.
