החשש מפני התערבותה של "מדינה זרה" בבחירות הקרובות, אותו הביע ראש המוסד,
נדב ארגמן, הוא הפניית אצבע ברורה למדי לעבר רוסיה. זו המדינה שבחשה במשאל העם על הברקזיט, בבחירות לנשיאות בארה"ב, בבחירות לנשיאות בצרפת וכנראה גם בבחירות לקונגרס האמריקני לפני חודשיים. במאמר ב-Foreign Affairs עוסקים בסוגיה בהרחבה מייקל צ'רטוף, שהיה השר האמריקני לביטחון פנים בשנים 2009-2005, ואנדרס פו-ראוסמוסן, שהיה ראש ממשלת דנמרק (2009-1002) והמזכיר הכללי של נאטו (2014-2009). השניים עומדים במשותף בראש "הוועדה הטרנס-אטלנטית לטוהר הבחירות".
נקודת המוצא של צ'רטוף ופו-ראוסמוסן היא הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2014, אשר היוותה חזרה לתוקפנות של המלחמה הקרה. אלא שמדינות המערב לא הצליחו להבחין אז באיום הרוסי על מוסדותיהן הדמוקרטיים. שיטת המשטר הדמוקרטית-ליברלית היא הטובה ביותר, אך היא גם פגיעה מאוד. משאל שנערך בשנה שעברה העלה, כי 64% מתושביהן של מדינות דמוקרטיות סבורים שממשלותיהן פועלות רק לעיתים רחוקות – אם בכלל – לטובת האינטרס הציבורי; תשובה דומה נתנו רק 41% מתושביהן של מדינות סמכותניות.
חלק מהאשמה במצב זה מוטלת על פוליטיקאים אנוכיים, אך התערבות של מעצמות זרות – ובראשן רוסיה – מחריפה את הבעיה. גורמים זרים פועלים בצורה שיטתית כדי לעוות את הוויכוח הדמוקרטי. הקרמלין החל לעשות זאת במדינות בריה"מ-לשעבר כמעט מיד לאחר נפילת מסך הברזל, ובשנים האחרונות הוא מרחיב את פעילותו לארה"ב ומערב אירופה. מדובר בהתקפה על בסיסה של הדמוקרטיה, אך המדינות המותקפות מגיבות באיטיות ובחוסר תיאום. אותם גורמים זרים חותרים תחת מפלגות מימין ומשמאל, אך התגובה למעשיהם נתונה במחלוקת מפלגתית, במיוחד בארה"ב ובבריטניה, וממשלות וחברות טכנולוגיה מגלגלות את האחריות זו על זו.
בשנתיים הקרובות יתקיימו בחירות ביותר מ-20 מדינות בצפון אמריקה ובאירופה. ברבות מהן ההתמודדות תהיה בין מועמדים הדוגלות בפתיחות וריבוי דעות לבין אלו המעודדים בידוד, פופוליזים ולאומנות. לרוסיה ולמשטרים סמכותניים אחרים יש עניין ברור בבחירות אלו, ואין כל ספק שהם ימשיכו להתערב בהן.
מדינות ומפלגות יכולות לעשות יותר כדי להתגונן, אבל דרוש מאמץ משותף כדי להגן על המוסדות הדמוקרטיים, מדגישים צ'רטוף ופו-ראוסמוסן. מדינות חייבות לעבוד יחדיו בהערכת הסיכון למערכות ההצבעה שלהן ולסייע זו לזו להתגונן. קובעי מדיניות חייבות לשתף פעולה עם חברות הטכנולוגיה כדי לתת לאזרחים כלים שיאפשרו להם להתגונן מפני מידע כוזב. ופוליטיקאים חייבים לטפל בבעיות היסוד היוצרות את הקיטוב החברתי אותו מנצלות רוסיה ומדינות אחרות.
ההתערבות הרוסית משלבת שיטות ותיקות עם טכנולוגיות חדשות. כמה מהטקטיקות מוכרות היטב מהעידן הסובייטי: תמיכה במי שאוהדים את האינטרסים הרוסיים, קידום אמצעי תקשורת המפזרים חדשות כוזבות, תמיכה בהפיכות, התססה של קבוצות מהגרים. אבל כעת יש לקרמלין כלים המאפשרים לו לבצע מניפולציות במדיות החברתיות, כמו צבאות של חשבונות רובוטיים וטרולים בתשלום – ולעשות את זה בקנה מידה ענק.
צ'רטוף ופו-ראוסמוסן מסבירים, כי הקושי למנוע התערבות נובע גם מכך שהיא נעשית באזור אפור מבחינה מבצעית. ברוסיה מופקד המודיעין הצבאי (GRU) גם על המודיעין האנושי וגם על הביון הדיגיטלי, ובמקביל פועלות קבוצות פליליות אזרחיות כמו Fancy Bear או APT28 המפתחות את התוכנות המשמשות להתערבות שמבצע הצבא.
היקף הדיסאינפורמציה הרוסית במדיה החברתית הוא מהמם. בבחירות באיטליה במארס 2018, היו אחראים "בוטים" ל-15% מתעבורת האינטרנט של מועמדי הימין הקיצוני. חשבונות טוויטר מזויפים היוו 30% מהציוצים והציוצים החוזרים בעקבות הירצחו, באוגוסט האחרון, של המורד האוקראיני הפרו-רוסי אלכסנדר זכרצ'נקו. במקדוניה זינק מספר החשבונות החדשים ב-40 הימים שקדמו למשאל העם בחודש ספטמבר, בשאלה האם לשנות את שמה של המדינה – צעד לו רוסיה מתנגדת, משום שהוא יאפשר למקדוניה להצטרף לנאטו; חשבונות אוטומטיים קראו להחרים את המשאל. עליות דומות נרשמו לקראת הבחירות בשבדיה בספטמבר ובבוסניה-הרצגובינה באוקטובר. וכמובן, היו המקרים של נסיונות השפעה ישירים – כמו המסע לטובתו של
דונלד טראמפ.
התערבות בבחירות עשויה להביא לתוצאות בלתי-מכוונות, מציינים צ'רטוף ופו-ראוסמוסן. הבחישה הרוסית הביאה את
עמנואל מקרון להקשיח את גישתו כלפי רוסיה, ואת הקונגרס האמריקני – להטיל עליה עיצומים משמעותיים, לספק טילי נ"ט לאוקראינה ולהגדיל את תקציבו של הצבא האמריקני באירופה.
עם זאת, מתרבים הסימנים לכך שמדינות אחרות הולכות בעקבותיה של רוסיה. ערב הבחירות לנשיאות מקסיקו ביולי שעבר, נרשם זינוק במספר חשבונות ה"בוט" בטוויטר שיצאו נגד מדיניותו הכלכלית של אנדרס מנואל לופז אוברדור – מי שנבחר בסופו של דבר; רובם הגיעו מוונצואלה, אירן, ארגנטינה וגם רוסיה. חודש לאחר מכן טען היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, כי יש ראיות מספקות להתערבות מצידן של סין, אירן ו
קוריאה הצפונית במערכת הבחירות לקונגרס. באותו חודש גילו טוויטר ופייסבוק מאות חשבונות מזויפים שמקורם באירן.
נכון לעכשיו, התערבויות זרות בבחירות הן מנת חלקם של שחקנים מדינתיים ושלוחיהם, אך צ'רטוף ופו-ראוסמוסן צופים שבקרוב ייכנסו לתמונה שחקנים נוספים, כאשר טכנולוגיה חדישה של בינה מלאכותית תנמיך את חסמי הכניסה. סרטונים וקטעי שמע מזויפים הופכים במהירות לחזית החדשה בתחום המניפולציות. כרגע יש צורך בטכנולוגיה מתוחכמת כדי ליצור אותם, אך תוך שנים אחדות היכולת הזאת תהיה מנת חלקו של כל מתכנת. ניסוי שנערך לאחרונה הראה, כי חמישה ימי עבודה ושעתיים של חומר מוקלט מקורי מספיקים כדי ליצור נאום בו מכריז טראמפ על מלחמה גרעינית נגד רוסיה. העתיד מצמרר: בן-עשרה בחדרו יוכל לגרום לאדם החזק ביותר בעולם "לומר" כל דבר שיעלה על דעתו.
