הם שיקרו למען
דונלד טראמפ חודשים ארוכים לפני שנבחר ולאחר שנכנס לתפקידו. הם שיקרו לקונגרס, לחוקרי ה-FBI ולתובע המיוחד.
רוברט מולר הגיש כל כך הרבה כתבי אישום על השקרים הללו, עד שטראמפ ומקורביו מגיבים עליהם בביטול – כפי שעשה
רודי ג'וליאני בעקבות האישומים נגד רוג'ר סטון: "עוד תיק על עדות שקר? אלוהים ישמור".
לא בטוח שמולר רואה את הדברים באותה צורה, כותב וושינגטון פוסט. הוא לא האשים עד כה שום אמריקני בקשירת קשר עם רוסיה, אך האישומים על השקרים אינם זוטי דברים. מדובר במקורבים לנשיא, אשר שיקרו ביודעין בנוגע לקשריהם עם רוסיה ובנוגע להתערבותה של מדינה זו בבחירות לטובת טראמפ. והשאלה הגדולה היא: מדוע? האם אנשי הנשיא שיקרו כדי להסתיר את הסוד הגדול באמת? האם הם שיקרו כדי להגן על טראמפ? האם טראמפ הורה להם לשקר?
רשימת השקרנים שכבר הודו כוללת את מי שהיה יו"ר הקמפיין של טראמפ, סגן יו"ר הקמפיין, היועץ לביטחון לאומי, עורך דינו האישי ויועץ הקמפיין לענייני חוץ. כעת מואשם סטון בכך ששיקר לקונגרס בנוגע לקשריו עם וויקיליקס, שם פורסמו המסמכים שגנבו הפצחנים הרוסים ממחשבי הדמוקרטים. סטון מכחיש וטראמפ הגיב בפזמון הקבוע שלו: "ציד מכשפות!".
מה המשמעות הרוחבית שיש לייחס לריבוי כתבי האישום על עדויות שקר? "ברמה התיאורטית אפשר לראות את השקרים כחלק מקשירת קשר, ואני תוהה מדוע זה לא נעשה", אומרת התובעת לשעבר ברברה מק'קווייד. "האם זה משום שהתובעים סבורים שהראיות לא מגיעות עד לשם? או שהם סבורים שהשקרים הללו לא מגיעים עד כדי קשירת קשר להונות את ארה"ב, אלא הם רק תרגילים פוליטיים מלוכלכים?".
סטיב הול, אשר שירת ב-CIA במשך 30 שנה ועסק במבצעים בזירה הרוסית, טוען שהתמונה הרחבה המצטיירת מכתבי האישום היא בעלת השלכות משמעותיות. "השקרים הללו – מה שנאמר ובאלו נסיבות – הם חלק מדפוס פעולה של ביון נגדי, המלמד על מעורבות של חברים בכירים בצוותו של טראמפ בקשרים עם רוסיה", הוא אומר. "צריך להסתכל על התמונה הכוללת: מדובר בניסיון רוסי לפגוע בארה"ב".
הפוסט מזכיר, כי יש מכנה משותף למקורביו של טראמפ שהודו עד כה: קשרים עם רוסיה.
מייקל כהן שיקר לקונגרס בנוגע למגעים לבניית טראמפ טאואר במוסקבה ובנוגע למגעים עם מקורבים לנשיא
ולדימיר פוטין.
מייקל פלין שיקר בנוגע למגעיו עם נציגי רוסיה בעקבות העיצומים שהטיל
ברק אובמה על מוסקבה בשל התערבותה בבחירות. ג'ורג' פפנדופולוס שיקר בנוגע לקשריו עם פרופסור רוסי, שסיפר לו שבידי רוסיה מצויים אלפי מיילים של
הילרי קלינטון.
פול מנפורט שיקר לגבי פעילותו באוקראינה בשירותם של פוליטיקאים פרו-רוסים, ואחרי הודאתו המשיך לשקר בנוגע לקשריו עם רוסי הקשור לשירותי הביון של ארצו.
עם זאת, יש משפטנים הסבורים שכל אלו אינם יוצרים תיק נגד טראמפ עצמו. ג'יימס טראסטי, לשעבר תובע בתחום הפשע המאורגן, אומר ששקרים כאלו בהחלט מעוררים חשש מפני קנוניה מתוכננת, אבל בסופו של דבר נראה שמדובר בחבורה של אנשים שכל אחד מהם החליט לבדו שהוא משקר. "זה לא משהו שהחקירה של מולר רוצה להתעלם ממנו, אבל זה לא מקדם את התיק", הוא סבור.
לואיז סנשיין, שעבדה שנים רבות כמנהלת בקבוצת טראמפ, מצביעה על נקודה נוספת: ריבוי כתבי האישום שמגיש מולר על שקרים, עלול להקשות עליו להראות את התמונה הכוללת ולהבחין בין אמת לשקר. "בעולם של טראמפ, כולם משקרים. כולם אינם אומרים את האמת. אני לא יודעת כיצד מולר יכול להאמין למישהו", מוסיפה סנשיין.
בעלי בריתו של טראמפ אומרים, כי הוא יודע היטב שחלק ניכר מן הסובבים אותו אינם ראויים לאמון – וכי הוא סבור שביכולתו לנצל זאת לטובתו, בכל פעם שמישהו ממקורביו פונה נגדו. טראמפ הנחה את ג'וליאני ויתר עורכי דינו להטיל בספק את האמינות של כל מי שתוקף אותו. את כהן, איש אמונו וסודו במשך שנים, כינה טראמפ עצמו "מלשין" ו"בודה מעשיות".
סם נונברג, לשעבר עוזר של טראמפ, מספק הסבר משלו. לדעתו, האנשים בסביבתו של טראמפ שיקרו לחוקרים, משום שהם רצו לוודא שהגרסה שלהם עולה בקנה אחד עם מה שהנשיא אמר לעם האמריקני. "כולם קשרו קשר – נגד עצמם", הוא קובע.
