ב-31 בינואר השנה הודיעו צרפת, גרמניה ובריטניה על הצעד המשמעותי ביותר שלהן במאמץ לשמר את הסכם הגרעין עם אירן: השלוש הקימו מסלול מיוחד המגן על אירן מפני העיצומים האמריקניים, המכונה בקיצור INSTEX. המטרה היא להמשיך בסחר עם אירן, בניסיון לתמרן מה שאירן רוצה לבין מה שארה"ב מוכנה לשאת – כותב Foreign Affairs.
בחודשים האחרונים עזבו עשרות חברות בינלאומיות את אירן, ייצוא הנפט שלה צנח במחצית, המטבע איבד עשרות אחוזים מערכו והאינפלציה זינקה. ההערכה היא שהתוצר האירני יירד השנה ב-2.6% ובשנה הבאה ב-4.5%. הצעד האירופי נועד להציל הסכם שלדעת אירופה משיג את מטרתו, ולא מתוך הסתכלות תמימה על אירן – אשר עורכת ניסויים בטילים בליסטיים, מדכאת את זכויות האדם, רוצחת מתנגדי משטר ומאיימת על שכנותיה, מדגיש כתב העת. האירופים סבורים, כי ההתמודדות עם אירן ביתר התחומים תהיה הרבה יותר קשה, אם יירד לטמיון ההסכם היחיד שהושג עם טהרן.
INSTEX הוא כלי המאפשר לבנקים ולחברות באירופה לסחור עם אירן תוך עקיפת העיצומים האמריקניים. דרך מסלול זה, יצואנים אירנים יקבלו אשראי אשר יאפשר להם לרכוש סחורות באירופה. כך ניתן לעקוף את הבנקים, עליהם חלים העיצומים האמריקנים. ההצהרה על יצירת המסלול ציינה שהוא מיועד לאפשר לאירן לייבא "תרופות, ציוד רפואי וחקלאות-מזון" – סחורות הומניטריות שממילא פטורות תיאורטית מן העיצומים, אך נפגעו משום שהבנקים הבינלאומיים אינם רוצים שום קשר עם אירן.
היוזמה האירופית באה ברגע מכריע מבחינת הוויכוח הפנימי באירן על הסכם הגרעין. ממשלו של הנשיא חסן רוחאני, אשר הדגיש את היתרונות הכלכליים של ההסכם, נאלץ לראות את קריסתן של עסקות ענק ובהן עם חברת הנפט טוטאל ועם בואינג.
האיחוד האירופי הבטיח ש-INSTEX יפעל לפני שהעיצומים האמריקניים על ייצוא הנפט האירני ייכנסו לתוקפם בתחילת נובמבר, אך זה לא קרה. כל זה פוגע בתומכי ההסכם בטהרן.
יתרה מזאת: אירופה עצמה הטילה לאחרונה עיצומים על משרד המודיעין האירני, בשל הטענות לפיהן הוא זמם לחסל מתנגדי משטר על אדמת אירופה. עיצומים אלו, לצד הביקורת החריפה על תוכנית הטילים האירנית, גורמים לחלק מן האירנים לחשוב שהסכם הגרעין היה טעות. פקיד אירני בכיר גם טוען, שהאירופים מהססים לומר שהפרישה האמריקנית מן ההסכם היא טעות, אבל אינם מהססים לצאת נגד אירן על כל הפרה קטנה שלו – וזוהי צביעות, לדבריו. בשל כך, INSTEX הוא מכשיר דיפלומטי לא פחות מאשר כלכלי: הוא מאפשר לממשל רוחאני להתמודד עם המקהלה הגוברת של הביקורת על המשך המחויבות שלו להסכם הגרעין.
כדי שהמכשיר יצליח, המגזר הפרטי באירופה צריך להאמין בו; פקידים אמריקנים מטילים ספק בכך. בנוסף לכך, לאירופה יש ציפיות מאירן: צרפת, גרמניה ובריטניה ניצלו את ההזדמנות כדי לדרוש שוב ממנה לפעול נגד הלבנות הון ורשתות למימון טרור. ממשל רוחאני נתקל בהתנגדות פנימית עזה לרפורמות הללו, התנגדות המחמירה את מצבה של אירן. ובלא לנקוט צעדים חיוניים אחרים כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים – החל מבנקים בצרות וכלה במדיניות מט"ח כושלת – אפילו הצלחה של INSTEX תהיה לכל היותר אספירין במקום ניתוח.
גם תגובתה של וושינגטון ל-INSTEX תקבע את גורלו. מדובר במכשיר צנוע למדי, אך ממשל טראמפ עשוי לנסות ולטרפד אותו. הוא אמור להיות שקוף, כך שהחברות והממשלות המשתתפות בו יוכלו לשתף זו את זו בניסיון שצברו. אבל זוהי חרב פיפיות, משום שאם ארה"ב תחליט לפגוע בו היא תדע בדיוק במי וכיצד. היא עשויה לפעול נגדו אם תחשוד שהוא משמש גם כדי למכור לאירן סחורות שאינן הומניטריות או שמשתמשות בו מדינות שמחוץ לאיחוד האירופי. מאידך-גיסא, אם המכשיר יצליח לפעול, הוא עשוי להפחית את הסיכונים שבמתיחות סביב הסכם הגרעין – מסיים Foreign Affairs.
