מהפכה בבחירות לנשיאות בארה"ב עשויה להתחולל, אם יימצאו די מדינות שיאשרו מעבר לשיטה בה האלקטורים יחולקו באופן יחסי למספר הקולות, ולא יינתנו כולם למי שצבר את רוב הקולות – מדווח וושינגטון פוסט.
השיטה הנוכחית מובילה לכך שלעיתים מנצח בבחירות (בספירת האלקטורים) מי שלא קיבל את מספר הקולות הגדול יותר. כך ניצחו
ג'ורג' בוש הבן ב-2000 ו
דונלד טראמפ ב-2016, ו
ג'ון קרי היה קרוב לנצח את בוש ב-2004. אולם החוקה קובעת שכל מדינה תקבע בעצמה כיצד לחלק את האלקטורים שלה. כיום, כאמור, מעניקות כל המדינות את כל האלקטורים למי שזכה ביותר קולות.
אם מדינות להן יש יחדיו 270 אלקטורים יחליטו לשנות את השיטה, יחויבו גם יתר המדינות לשנות אותה. עד כה אישרו את השינוי 11 מדינות – קליפורניה, ניו-יורק, רוד איילנד, ורמונט, הוואי, קונטיקט, מרילנד, מסצ'וסטס, וושינגטון, ניו-ג'רזי ואילינוי – והעיר וושינגטון. קולורדו עומדת להצטרף אליהן וכך יצטברו 181 אלקטורים.
הבעיה היא, אומר הפוסט, להשיג מדינות שיצרפו עוד 90 אלקטורים. המדינות מרובות האלקטורים שטרם אימצו את השינוי נמצאות ברובן בשליטת הרפובליקנים, שאינם תומכים בו – משום שכאמור השיטה הנוכחית הובילה לנצחונו של טראמפ, למרות שהילרי קלינטון גברה עליו בהפרש של 3 מיליון קולות.
תומכי השינוי מצביעים על יתרונות נוספים שלו, מעבר לכך שהמנצח יהיה אכן זה שזכה לתמיכה הרבה ביותר. לדבריהם, במצב הנוכחי מתמקדות שתי המפלגות במדינות בודדות של קולות צפים, מתוך הנחה שאין צורך להתמקד במדינות בהן יש להן יתרון גדול, או שאין טעם להתמקד במדינות בהן הן בפיגור ניכר. לדבריהם, בשל השינוי בדמוגרפיה האמריקנית, המועמדים בבחירות 2020 צפויים להתעלם מ-40 מדינות בהן מתגוררים 80% מהאמריקנים.
הם גם מזהירים, כי בשיטה הנוכחית יש סיכוי של אחד לשלושה שייבחר נשיא שלא זכה לרוב הקולות. לעומת זאת, הם צופים, שינוי השיטה יביא לכך שכל בוחר יבין שיש משמעות לקולו, דבר העשוי להגדיל את מספר המצביעים – שעמד לפני שנתיים על 170 מיליון – ב-80-20 מיליון איש. הדבר יחייב את שתי המפלגות לשנות את האסטרטגיה שלהן, להתמודד בכל המדינות ולהתחשב בכל המצביעים – הם אומרים.
