תנהלותו של משרד המשפטים בעבר מלמדת, כי ניתן לפרסם הרבה יותר פרטים מדוח
רוברט מולר מאשר רבים חושבים. כך טוען ראש ה-
FBI לשעבר,
ג'ים קומי, שפיטוריו בידי הנשיא
דונלד טראמפ הובילו למינויו של מולר, במאמר בוושינגטון פוסט.
פרסום מידע מפורט על ממצאי חקירה בנושא בעל עניין ציבורי, הוא נוהל ותיק של משרד המשפטים. זה לא קורה לעיתים קרובות, משום שלרוב גוברת הפרטיות של מי שהתיקים נגדם נסגרים. אבל מסורת המשרד מכירה בכך שהשקיפות חשובה במיוחד כאשר פוליטיקאים תוקפים ללא הצדקה את רשויות האכיפה. בעניינים לאומיים רבי חשיבות, ייתכן שדיווח מלא על העובדות והמסקנות הוא הדרך היחידה לממש את האינטרס הציבורי – אומר קומי.
משרד המשפטים פרסם דיווח מלא על חקירת מותו של מייקל בראון בעיר פרגוסון בשנת 2014 בידי שוטר לבן, אירוע שגרם להפגנות ברחבי ארה"ב. לאחר חודשים ארוכים של חקירה מקיפה, לא הוגש כתב אישום נגד השוטר – אך בשל העניין הציבורי פורסם במארס 2015 דוח בן 86 עמודים: מה נעשה בחקירה, מה נמצא, כיצד התנהגו המעורבים והאם התנהגותם עלתה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים.
בשנת 2015 פרסם המשרד דוח על חקירה שהתנהלה בעקבות טענות חוזרות ונשנות של רפובליקנים, לפיהן רשות המיסים רודפת את אנשי "מסיבת התה" בשל דעותיהם הפוליטיות. החקירה העלתה שאין בסיס לטענות אלו, אך בשל המשמעות שלה לאמון הציבור בממשל – העביר המשרד לקונגרס דוח בן שמונה עמודים על החקירה, ממצאיה וההשלכות המשפטיות. הדוח גם מתח ביקורת על שיקול דעתה של ראש הרשות, לויס לרנר, למרות שנקבע שלא ביצעה עבירה כלשהי.
אלו הן דוגמאות לדרך בה מתייחס משרד המשפטים לתפקידו: לדבר רק כאשר מוגשים כתבי אישום, אלא אם כן מדובר בעניין שהציבור צריך לדעת. וזה הולך שנים רבות אחורה, מדגיש קומי. בשנת 2004 הורה הנשיא
ג'ורג' בוש הבן לעצור את חוזה פדילה ולהחזירו במעצר צבאי, בחשד לעבירות ביטחון. המהלך עורר מחלוקת פוליטית עזה לגבי סמכותו של הנשיא. משרד המשפטים הגיע למסקנה שלא ניתן להעמיד לדין את פדילה, אך חשף את המידע על קשריו עם ארגוני טרור, כוונותיו הרצחניות והודאתו – לא רק בדיווח לקונגרס, אלא גם במסיבת עיתונאים. קומי מעיר שהוא יודע רבות על אותה הודעה, משום שהוא ניסח אותה בתפקידו כסגן שר המשפטים.
קומי עצמו פרסם מידע על חקירה שנסגרה – החקירה נגד
הילרי קלינטון בנוגע לשימוש בשרת פרטי ובלתי מאובטח כאשר שירתה כשרת החוץ. ביולי 2016 הוא הודיע על סגירת התיק. בראש משרד המשפטים עמד אז שר דמוקרטי, חבר מפלגתה של קלינטון, ופרסום הודעה לקונית על סגירת התיק בלא מתן פרטים, היה מתקבל בחוסר אמון – מסביר קומי.
הדמוקרטים טעו באותה עת בהבנת חשיבותה של השקיפות, וכעת עושים הרפובליקנים את אותה טעות. אין זה נכון שכללי משרד המשפטים אוסרים לפרסם את ממצאיו של מולר. קשה להעלות על הדעת מקרה בו יש יותר עניין ציבורי מאשר חקירת החשד שמעצמה זרה ניסתה לפגוע בדמוקרטיה האמריקנית. יהיו שיקולים שונים בהחלטה מה לפרסם, אבל קומי קורא שלא להאמין לאלו הטוענים שהשקיפות כלל אינה אפשרית. כל אמריקני צריך לשאוף שמשרד המשפטים יפעל בראש ובראשונה לפי האינטרס הציבורי, והשקיפות איננה בחירה כה קשה.
