כה אמר אלברט אינשטיין

אתמול (יום ה', 14.3.19) מלאו 140 שנה להולדתו של אלברט אינשטיין – מי שהיה איש המאה ה-20 של השבועון טיים, חתן פרס נובל לפיזיקה, אבי תורת היחסות, ממייסדי האוניברסיטה העברית וגם מי שדחה את ההצעה להתמנות לנשיא המדינה אחרי חיים ויצמן. לצד הישגיו המדעיים הכבירים, אינשטיין נודע גם באמרות הכנף שלו, וניוזוויק ליקט את המיטב שלהן.

• "במורשתי אני יהודי, באזרחותי אני שווייצרי, בטבעי אני בן אדם, ורק בן אדם, בלא שום קשר למדינה או לישות לאומית כלשהי".

• "נשמות גדולות תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד מוחות בינוניים".

• "הניסיון היפה ביותר שאנחנו יכולים להתייצב בפניו הוא המסתורין. זהו המניע הבסיסי העומד בלב האמנות האמיתית והמדע האמיתית".

• "רכוש, הצלחה יוצאת דופן, פרסום, מותרות – הם מעולם לא משכו אותי. אני חושב שאורח חיים פשוט הוא הטוב ביותר לכולם, טוב לגוף וטוב לנשמה".

• "מדע ללא דת הוא צולע, דת ללא אמונה היא עיוורת".

• "אני מספיק אמן כדי להפליג על-כנפי הדמיון שלי. הדמיון חשוב יותר מאשר הידע. הידע מוגבל. הדמיון מעשיר את העולם".

• "נסו לא להיות בעלי הצלחה אלא בעלי ערכים".

• "נאמנות בלתי מעורערת לסמכות היא האויב הגדול ביותר של האמת".

• "הדבר החשוב הוא לא להפסיק לשאול. סקרנות היא סיבת קיום בפני עצמה".

• "בודדים הם אלו הרואים בעיניהם-שלהם ומרגישים בלבבותיהם-שלהם".

• "החיים הם כמו רכיבה על אופניים. כדי לשמור על שיווי משקל, אתה חייב להמשיך לנוע".

• "שני דברים הם אין-סופיים – היקום וטיפשות האדם; אני לא בטוח לגבי היקום".

• "אם אתה לא יכול להסביר זאת לילד בן שש, סימן שלא הבנת בעצמך".

• "אני מדבר לכולם באותה צורה, בין אם זהו פועל ניקיון ובין אם זהו נשיא האוניברסיטה".

• "היצור האנושי הוא חלק מהמכלול שאנו מכנים 'היקום', חלק מוגבל בזמן ובמקום. הוא מבטא את עצמו, את מחשבותיו ואת רגשותיו כמשהו שמנותק מכל השאר, סוג של אשליה אופטית של מצפונו. האשליה הזאת היא סוג של כלא עבורנו, המגבילה אותנו לשאיפותינו האישיות ולחיבה של המעטים הקרובים ביותר אלינו. המשימה שלנו חייבת להיות לשחרר את עצמנו מהכלא הזה, על-ידי הרחבת מעגל החמלה שלנו כך שיקיף את כל היצורים החיים ואת כל הטבע ביופיו".

• "האינטליגנציה נמדדת ביכולת להשתנות".