בריטניה ניצבת בפני משבר חוקתי, לאחר שיו"ר הפרלמנט, ג'ון ברקואו, מנע מראש הממשלה, תרזה מיי, להעלות שוב להצבעה את הסכם הברקזיט אליו הגיעה עם
האיחוד האירופי. עשרה ימים לפני מועד הפרישה הבריטית מן האיחוד, לא ברור מה יהיה השלב הבא.
מיי תכננה להעלות את ההסכם להצבעה אמש או היום (יום ג', 19.3.19), במטרה לבקש דחייה של הפרישה, בפסגת האיחוד המתכנסת מחרתיים. אם ההסכם היה מאושר, הייתה מיי מבקשת דחייה של שלושה חודשים. אם היה נדחה שוב – כפי שצפוי – הייתה מבקשת דחייה ארוכה בהרבה, אולי אף של 21 חודשים. מיי קיוותה, כי האפשרות של דחייה ארוכה תשכנע את תומכי הפרישה להצביע בעד ההסכם, למרות הסתייגויותיהם מהפתרון לבעיית הגבול עם אירלנד.
ואולם, במענה לפנייה של כמה חברי פרלמנט הודיע אמש ברקואו, כי תקנון הפרלמנט אינו מאפשר הצבעה חוזרת באותו מושב על הצעה שנדחתה, אלא אם כן הוכנסו בה שינויים משמעותיים. ברקואו הסתמך על סעיף כמעט בלתי מוכר בתקנון הפרלמנט, אשר מקורו עוד בשנת 1604 ואשר הופעל לאחרונה באמצע המאה ה-19. לדבריו, מדובר בעיקרון ברור ומוצק, ולפיו השוני שיאפשר הצבעה נוספת אינו יכול להיות מילולי בלבד, אלא חייב להיות משמעותי מבחינה מעשית.
ברקואו – המתנגד לפרישה מהאיחוד – כבר הותקף בעבר בידי לשכתה של מיי, בטענה שהוא מנצל את תפקידו כדי לחבל בפרישה. כעת טוען מקור ממשלתי, המצוטט בטיימס, כי ברקואו פועל מאחורי הקלעים יחד עם חברי פרלמנט נוספים, במטרה להוציא את ניהול הברקזיט מידי הממשלה ולהעבירו לפרלמנט, כך שתתקיים סדרת הצבעות במטרה לבחון לאיזו חלופה יש רוב ולמעשה לכפות אותה על מיי.
פרקליט המדינה, רוברט בקלאנד (החבר בממשלה המורחבת), אמר שברקואו הכניס את בריטניה למשבר חוקתי וכי ייתכן שלממשלה לא תהיה ברירה אלא להודיע על סיומו של מושב הפרלמנט ופתיחתו של מושב חדש – כדרך לעקוף את המכשול התקנוני. מקורות ממשלתיים אמרו לגארדיאן, כי מדובר באפשרות שאינה פשוטה לביצוע. מאחר שמדובר בצעד חסר תקדים, לא ברור כמה זמן יידרש למימושו, והאם למשל יידרש נאום של המלכה לפתיחת המושב הבא. מאוחר יותר אמר בקלאנד, כי אם רוב חברי הפרלמנט יתמכו בקיום הצבעה - בכוחם לגבור על החלטתו של ברקואו.
אפשרות נוספת היא להפוך את סדר הפעולות: האיחוד האירופי יעניק דחייה של הברקזיט – לא ברור לכמה זמן – וכך תוכל מיי לטעון שמדובר בשינוי משמעותי המאפשר הצבעה בשבוע הבא. לא ברור האם מנהיגי האיחוד יסכימו לדחייה שכזאת, בלא לדעת להיכן מועדות פניה של בריטניה. אם הדחייה תהיה לפרק זמן קצר בלבד, תאבד מיי את קלף המיקוח האחרון שלה – דרישה לבחור בין העסקה שלה לבין דחייה ממושכת העלולה לסכל לחלוטין את הפרישה.
