מה שקורה בפקולטות למשפטים המובילות בארה"ב לרוב משפיע על המדינה כולה, וזו הסיבה שלדעת עורך הדין סמואל אדקינסון (במאמר ב-USA Today) יש לשים לב למה שהתרחש בחודש שעבר בפקולטה של אוניברסיטת ייל, שם סיים אשתקד את לימודיו אחרי שהיה סטודנט בולט.
בחודש פברואר קבעה Yale Federalist Society (בראשה עמד אדקינסון בעת לימודיו) מפגש עם עורכת הדין כריסטן ווגונר, המייצגת את "הברית להגנת החופש" – אחד הארגונים הדתיים המובילים בארה"ב. ווגונר זכתה בשנה שעברה בערעור שהגישה לבית המשפט העליון בשמו של אופה במדינת קולורדו, שנקנס על אפליה מינית משום שסירב לאפות עוגה לחתונתם של זוג גברים בנימוק שהדבר נוגד את אמונתו הדתית.
ניתן היה לצפות שיהיה זה אירוע שיתקבל בברכה בפקולטה כה חשובה – ההזדמנות לשמוע עורך דין שזכה בתיק משמעותי בעליון. אבל לא פחות מ-20 ארגוני סטודנטים ב-ייל יצאו נגד קיומו, בשל הדעות בהן מחזיקה ווגונר. אחד מהם טען שהיא משרתת "ארגון הומופובי המפיץ שנאה", תוך התעלמות מכך שבשבע השנים האחרונות הוא זכה בתשעה תיקים שניהל בבית המשפט העליון.
זה לא נגמר כאן, מציין אדקינסון. הארגונים המוחים דרשו מדקאן הפקולטה, הת'ר גרקן, להקשות על סטודנטים לעבור ב"ארגונים מפלים", כגון אלו המקדמים זכויות דתיות, ואף לשקול למנוע מכאלו העובדים באותם ארגונים להתקבל לפקולטה. זה נשמע כמו בדיחה, אבל בסוף החודש שעבר אימצה ייל מדיניות הנענית לחלק מן הדרישות.
מעתה דורשת הפקולטה מכל מעסיק השוכר סטודנטים או בוגרים הנהנים ממימון כלשהו של ייל, להצהיר שאינם מביאים בחשבון את דתם או מגדרם בעת הקבלה לעבודה. זה אומר, שאם בית כנסת או כנסייה ירצו לשכור דווקא יהודי או נוצרי – ייל תוציא אותם מרשימת הנהנים משלוש מתוכניות הסיוע שלה. מדובר במימון התנדבות סטודנטים בארגונים אלו בחופשת הקיץ (1.9 מיליון דולר ל-200 סטודנטים בשנה שעברה), בהלוואות לבוגרים שהכנסותיהם אינן מגיעות לרף מסוים ובחברות ב-30 אגודות בוגרים יוקרתיות המעניקות מימון לשנת עבודה במלכ"רים או בממשלה.
מדובר באפליה בוטה וגלויה, טוען אדקינסון. סטודנט לא יקבל סיוע אם יעבוד בבית כנסת שמעדיף יהודים, אבל כן יקבל אותו אם יועסק בארגון אנטישמי ששוכר כל מועמד. בוגרת לא תוכל לקבל מימון אם תעבור באוניברסיטת בריגהם יאנג המורמונית, וכן תקבל אם תעבור באוניברסיטת ברקלי. מי שהחופש הדתי והגיוון האינטלקטואלי חשובים לו, חייב לצאת נגד מדיניות זו – דורש אדקינסון.
כאמור, מה שקורה באוניברסיטאות היוקרה ("ליגת הקיסוס") בדרך כלל משכפל את עצמו מחוצה לה, ואדקינסון מציע שורה של צעדים למנוע את התפשטות צעדי האפליה של ייל. ועדת המשפטים בסנאט צריכה לקיים שימועים על מדיניות החינוך המשפטי בארה"ב, אותה אדקינסון מגדיר כ"מפלה, מקולקלת ונעשית עוד יותר גרועה". סטודנטים צריכים להביא בחשבון את כיבוד החופש הדתי והאינטלקטואלי בעת שהם מחליטים היכן ללמוד. ותורמים צריכים להפסיק לסייע למוסדות שאינן מכבדים את החופש הדתי והאינטלקטואלי.
בפסק דינו בפרשת האופה מקולורדו, בית המשפט העליון פסק נגד אפליה דתית. הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ייל פוסעת בכיוון ההפוך, וחייבים לצאת נגדה – מסיים אדקינסון.
