יורש העצר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זייד מאבו-דאבי, הוא אחד המנהיגים הערביים המשפיעים ביותר במזרח התיכון ובוושינגטון – קובע (יום א', 2.6.19) ניו-יורק טיימס בכתבה מקיפה עליו. מוחמד שולט בקרן השקעות לאומית בסך 1.3 טריליון דולר ובצבא החזק ביותר בעולם הערבי, וכוחו בארה"ב התעצם עוד יותר תחת ממשל טראמפ.
מוחמד בן ה-58 אובססיבי לגבי שני אויבים: אירן והאחים המוסלמים.
דונלד טראמפ שותף לדעתו, והוא קיבל החלטות שעלו בקנה אחד עם רצונותיו של מוחמד ובניגוד לדעתם של שרים ואנשי מקצוע בממשלו. כעת מוחמד לכד גם את עינן של הרשויות בארה"ב: התובע המיוחד,
רוברט מולר, מצא ראיות לכך שהוא ניסה לסייע לרוסיה ליצור קשרים עם החוג הפנימי של טראמפ.
למוחמד יש השפעה בתימן, לוב, סומליה ובצפון סיני, כמו גם בנמלים ובסיסיים צבאיים בקרן אפריקה. הוא סייע להפיל את משטר האחים המוסלמים במצרים ופעל לבודד את קטר. הייתה לו גם תרומה חשובה לעלייתו של יורש עצר נוסף, שגם שמו מוחמד: זה של סעודיה; הוא דיבר בשבחו בוושינגטון ותמך בהתערבות הסעודית במלחמת האזרחים בתימן. גישתו של מוחמד לסכסוך הישראלי-פלשתיני דומה לזו שמקדם חתנו של טראמפ,
ג'ארד קושניר, שהכין את תוכנית המאה.
חלק ניכר מכוחו של מוחמד נובע מיחסיו עם וושינגטון. ב-1991 הוא הגיע לבירת ארה"ב במטרה לרכוש נשק, לאחר פלישתה של עירק לכוויית. ריצ'רד קלארק, שהיה אז פקיד בכיר במשרד החוץ, אמר לקונגרס שאיחוד האמירויות היא "כוח לשלום". לאחר פרישתו משירות המדינה, הקים קלארק חברת ייעוץ הפועל בצורה נרחבת באיחוד האמירויות, והוא עומד בראש צוות מומחים שקיבל מן הנסיכות מימון נדיב. האמירויות רכשו באותה עת 80 מטוסי אף-16 ו-30 מסוקי אפאצ'י, ומוחמד שכר בארה"ב קציני צבא לשעבר כיועצים לצבאו. הוא גם יזם את הקמתה של תעשיה ביטחונית מקומית, שכיום מייצאת את תוצרתה למצרים ולוב. האמירויות גם שלחו חיילים להילחם לצד ארה"ב בעירק, קוסובו, סומליה, אפגניסטן, לוב ונגד דאעש.
כאמור, התביעה בארה"ב שמה לב גם היא לקשריו של מוחמד במדינה. הוא משקיע עשרות מיליוני דולרים בשנה בהעסקת פקידי ממשל לשעבר ושתדלנים, בתרומות לארגוני צדקה פופולריים ובתמיכה במכוני מחקר בוושינגטון. לפני שטראמפ נכנס לתפקידו, נפגש מוחמד בחשאי עם קושניר וניסה לתווך בשיחות בין הממשל המתגבש לבין רוסיה, בסיועו של ריצ'רד גרסון – בנקאי וידיד של קושניר. לפי דוח מולר, אחד מאחיו הצעירים של מוחמד הציג את גרסון בפני איש העסקים הרוסי קיריל דמיטרייב, המקשר בין הנשיא
ולדימיר פוטין לבין המונרכים במפרץ הפרסי. השניים רקמו "תוכנית פיוס" בין ארה"ב לרוסיה, וגרסון מסר תמצית שלה לקושניר. מאוחר יותר הזמין מוחמד את דמיטרייב לפגישה באיי סיישל עם אריק פרינס, איש פיננסים שלדעת האמירויות ייצג את צוותו של טראמפ. רשויות התביעה עדיין בודקות אירועים אלו. כתוצאה מכך, מוחמד לא ביקר בארה"ב מזה שנתיים – מחשש שיזומן לחקירה.
פקידים אמריקנים מתארים את מוחמד כמי שחוסך במילים, סקרן ואפילו צנוע. כדי להדגים את אהבתו לארה"ב, הוא נוהג לספר לאורחיו שלקח את נכדיו – בעילום שם – לביקור בדיסניוורלד. הוא גם אומר, כי תיעובו כלפי האחים המוסלמים נובע מנסיונו האישי, לאחר שאחד מאנשיהם ניסה להשפיע עליו לאמץ את דעותיהם. לדעתו, העולם הערבי אינו בשל לדמוקרטיה משום שהוא יבחר מוסלמים קיצונים.
בפגישותיו עם פקידים אמריקנים, מוחמד מדגיש את הליברליזם היחסי של האמירויות בנושאים חברתיים: נשים מהוות שליש מממשלתו, והמדינה מתירה לנוצרים, הינדים וסיקים להקים בתי תפילה. הוא הקים "משרד לסובלנות" והכריז על 2019 כ"שנת הסובלנות" – למרות שמבקריו טוענים שמדינתו מגלה אפס סובלנות למתנגדים פוליטיים.
