בוריס ג'ונסון שוב מחזר. במשך חודשים הוא פעל בצורה שיטתית מול חברי הפרלמנט מהסיעה השמרנית, ושידל אותם לבחור בו כמנהיג המפלגה וראש הממשלה. מסיבות שתייה אורגנו למי שרצו להתרשם במישרין מהקסם שלו. אם זה לא הספיק, חברי פרלמנט הססניים הוזמנו לארוחת ערב. חלק ממתנגדיו שינו את עמדתם, ואחד מהם הסביר: "זמנים נואשים, צעדים נואשים".
אקונומיסט מזהיר, כי מסע הבחירות עלול להפוך להכתרה. ג'ונסון צפוי להיות אחד משני המתמודדים הסופיים, שיובאו להכרעת 160,000 חברי המפלגה שלפי סקרים תומכים בו ברוב גדול על פני כל מועמד אחר. אם לא תתרחש קריסה מוחלטת, הוא יהיה ראש הממשלה ב-22 ביולי.
חברי הסיעה נוהרים לג'ונסון משלוש סיבות, מסביר אקונומיסט. קבוצה אחת מאמינה שהוא יכול להוביל את המפלגה לניצחון בבחירות, כאשר מפלגתו של נייג'ל פאראג' מובילה בסקרים. קבוצה שנייה רואה את ג'ונסון ככלי לטיהור שלה, אחרי שהקריירה הפוליטית שלהם התנפצה בשנים האחרונות. כך למשל גווין ויליאמסון, מנהל הקמפיין של ג'ונסון, אשר פוטר בחודש שעבר בידי תרזה מיי מתפקידו כשר ההגנה. ואילו הקבוצה השלישית של מי שרק חושבים שג'ונסון ינצח ורוצים להיות לצידו כאשר זה יקרה.
ברית זו, של מאמינים וציניקנים, יוצרת בסיס רעוע. בנוסף לכך, נראה שצוותו של ג'ונסון העניק הבטחות סותרות לאנשים שונים כדי לזכות בתמיכתם. רכבת מהירה בין לונדון לבירמינגהאם תיבנה או תבוטל; השרים הנוכחיים יישארו או יפוטרו. הסתירה הגדולה ביותר נוגעת לברקזיט. ג'ונסון גייס לעזרתו את התומכים בברקזיט נוקשה, הרוצים לבטל את ההסכם אליו הגיעה מיי עם
האיחוד האירופי. הפופולריות הרבה שלו במפלגה נובעת מכך שהבטיח שבריטניה תעזוב את האיחוד ב-31 באוקטובר, יהיה מה שיהיה; לפי הסקרים, מחצית מחברי המפלגה תומכים בכך. אבל ג'ונסון השיג גם תמיכה מן הדוגלים בהישארות באיחוד.
ספקות בנוגע לכנותו של ג'ונסון הוסברו בעבר בכך שהוא "פוליטיקאי היינקן": כמו הססמה של הבירה, הוא מגיע לאנשים שאחרים אינם מצליחים להגיע אליהם. כיום הוא מציג כהוכחה ליכולת זו את שתי הקדנציות שלו כראש עיריית לונדון, הנחשב לעיר "שמאלנית" ושבה יש רוב גדול נגד הפרישה מהאיחוד. אבל הניצחון האחרון שלו בבירה היה לפני שבע שנים, מול מועמד עייף, עם שיעור הצבעה של 38% בלבד ועם תמיכה בעיקר בשכונות שמאוחר יותר יתמכו בפרישה. הססמה של היינקן ישנה – היא יצאה משימוש ב-2003 – וכך גם ההשוואה לג'ונסון.
החלק המרכזי שניהל ג'ונסון בקמפיין הפרישה במשאל העם של 2016 הפך אותו לדמות מפלגת. תומכי הפרישה אולי אוהבים אותו; מתנגדיה מתעבים אותו. במשאל בחודש שעבר, 28% מהמצביעים אמרו שהוא יהיה ראש ממשלה טוב – הרבה יותר מאשר דעתם לגבי מתחריו – אבל 54% סבורים שהוא יהיה ראש ממשלה גרוע. לצעירים ולנשים במיוחד יש בעיה עם ג'ונסון.
אם זה המצב, מדגיש אקונומיסט, לשמרנים יש בעיה רצינית, משום שאין להם סיכוי לנצח בבחירות בלי הנשים והצעירים. כראש עיריית לונדון הוא עשה עבודה סבירה ובעיקר עורר התלהבות בעיר, אבל כשר החוץ הוא היה כישלון. הערה חסרת אחריות שלו על בריטית-אירנית שנכלאה באירן שימשה נגדה בבית המשפט. כאשר לונדון אירחה את פסגת מדינות הבלקן, ג'ונסון עזב כדי להצטלם חותם על מכתב ההתפטרות מתפקיד זה. איש אינו יודע מתי תבוא ההתפרצות הבאה שלו: היום, לפני סיום המרוץ או במספר 10.
