כאשר ביקשו יוצרי הסרט "סקייפול" מסדרת ג'יימס בונד להראות את נצחונו של הסוכן הבריטי על פני יריביו הסינים, הם מיקמו את הסצינה בקזינו באי מקאו – טריטוריה סינית בה ההימורים חוקיים. המסר היה שהסינים אוהבים להמר, אבל המוח הבריטי גובר עליהם. הלוואי שזה היה כל כך פשוט במציאות, כותב איאן מרטין בטיימס הלונדוני. האמת היא, שממשלות בריטניה הימרו על סין לפני עשור – וכעת מתברר שזה היה הימור כושל.
לאחר המשבר הפיננסי של 2008, הגיעה בריטניה הלחוצה במזומנים למסקנה, כי הקשר עם סין הוא העתיד: לונדון תמשוך השקעות סיניות, ומגזרי הטכנולוגיה של שתי המדינות ישתפו פעולה בהחייאת הכלכלה הבריטית. אבל אז בא
דונלד טראמפ ושינה את כללי המשחק. הוא רוצה לקרוא תיגר על השאיפות הגלובליות של סין, וכך בריטניה מוצאת את עצמה בבעיה: עליה לבחור בין הקשרים עתיקי היומין עם ארה"ב לבין אלו החדשים עם סין. מרטין מעריך שהיא תבחר בארה"ב, למרות שאינה יודעת כיצד בדיוק לעשות זאת.
ממשל טראמפ דרש מבריטניה למנוע מחברת Huawei הסינית ליטול חלק בפיתוח הדור הסלולרי החמישי, בנימוק שהיא מהווה סיכון ביטחוני. בריטניה סירבה, בעוד אוסטרליה וניו-זילנד יישרו קו עם וושינגטון. שתיהן חברות, יחד עם קנדה, ברשת השיתוף המודיעיני שמובילות ארה"ב ובריטניה. אבל יהיה זה ראש הממשלה הבא – בוריס ג'ונסון או ג'רמי האנט – שיצטרך להחליט בפועל האם לשתף את Huawei בפרויקט. ואם, כצפוי, זה יהיה ג'ונסון – אין ספק שאחד הטלפונים הראשונים יהיה לידידו בבית הלבן ושהוא יבחר את וושינגטון על פני בייג'ינג.
מרטין מסביר מדוע סיפור הרשת הסלולרית כל כך חשוב, ולא רק משום שהדור החמישי יוכל להעביר מידע במהירות גבוהה פי 100 מאשר כיום. הדור החמישי הוא רק קצה הקרחון במאבק בין ארה"ב לסין על השליטה ברשת האינטרנט בעידן של הבינה המלאכותית. בריטניה מקווה שהיא תוכל להיות בסדר עם שני הצדדים: בטכנולוגיה ובעסקים עם סין, ובמודיעין ובביטחון עם ארה"ב. וושינגטון משיבה: לא ילך, כי הטכנולוגיה מנהלת את הכל; או אנחנו או הם.
מאחורי ההתקרבות לסין עמדו ראש הממשלה ושר האוצר דאז,
דייוויד קמרון וג'ורג' אוסבורן, אשר הבינו שזו הזדמנות שניתן לנצל. זמן מה זה עבד היטב, אבל ההצלחה הובילה להישענות-יתר על סין. בצורה משפילה לבריטניה, ולמרות אזהרותיה של ארה"ב, סין בונה כור גרעיני בבריטניה. בשנה שעברה הזרימו חברות סיניות לממלכה 3.6 מיליארד ליש"ט – כפליים מההשקעות בגרמניה. בכירים בריטים קיבלו משרות בכירות בשלוחות המקומיות של חברות סיניות, כולל Huawei.
מרטין טוען, כי דיכוי ההפגנות בהונג-קונג – השטח שבריטניה החזירה לסין לאחר שזו הבטיחה לשמור על החירויות בו – הופך את העמדה הפרו-סינית של לונדון לבלתי מתקבלת על הדעת. קשה להימנע מן המסקנה, שבריטניה מכרה את עצמה למשטר אכזרי בתמורה לזרם מהיר של מזומן. בתמורה, המפלגה הקומוניסטית הסינית מצפה מבריטניה לכרוע ברך ולכלוא את מתנגדיה בהונג-קונג כאשר יגיעו לממלכה.
בריטניה תיאלץ, ובקרוב, להפסיק את הכניעה הזאת – גם אם יהיה לה מחיר מסחרי. לא רק האינטרסים הביטחוניים מחייבים לבחור בארה"ב. סין היא עריצות פרנואידית הכולאת את מתנגדיה בהיקפים של מיליונים. כל עוד משטר זה אינו משתנה או נופל, בריטניה חייבת לעמוד תמיד לצידן של בעלות בריתה הדמוקרטיות – מסיים מרטין.
