רשת המרכולים הענקית וולמארט תשלם קנס של 282 מיליון דולר, לאחר שהודתה בתשלומי שוחד בקנה מידה ניכר בפעילותה מחוץ לארה"ב. השלוחה הבריזלאית הרשת חתמה אתמול (יום ה', 20.6.19) על הסכם עם רשות ניירות הערך האמריקנית.
וולמארט השתמשה במשך למעלה מעשור ב"מתווכים" כדי להעביר תשלומים שמנים לפקידים זרים תמורת אישורים לפתיחת סניפים בארצותיהם. גם כאשר עובדים בחברה הזהירו מפני המעשים ותוצאותיהם, מנהלי החברה לא עשו כמעט דבר כדי למנוע זאת. הפרשה נחשפה ב-2012 בתחקיר של ניו-יורק טיימס, אשר הוביל לחקירה בת שבע שנים – אחת הגדולות אי-פעם במסגרת החוק למניעת שוחד בחו"ל.
הטיימס מציין, כי עלויות החקירה מבחינת וולמארט הסתכמו ב-900 מיליון דולר, אשר העסיקה עורכי דין וחוקרים משלה בניסיון לשרש את הבעיות ושכרה עובדים נוספים להגברת הפיקוח הפנימי. החוקרים של משרד המשפטים ורשות ניירות הערך אומרים, כי לצד הרצון לגדול מהר ככל האפשר שהוביל לתשלומי שוחד, החיסכון בעלויות מצד הרשת גרם לכך שהבקרות הפנימיות שלה יהיו חלשות.
בחודשים האחרונים לכהונתו של
ברק אובמה דרש הממשל מן הרשת לשלם 600 מיליון דולר, אך אז לא הושג הסכם. היא הצליחה להקטין את הסכום ביותר מ-50% תחת ממשלו של
דונלד טראמפ, שבעבר מתח ביקורת על החוק האוסר שוחד בחו"ל. בשנה שעברה הסתכמו רווחי הרשת ב-7 מיליארד דולר, כך שהקנס הוא רק 4% מרווחיה. בהודעתה על ההסדר אומרת וולמארט, כי הממשל הביא בחשבון את הצעדים שנקטה כדי להילחם בשחיתות.
ההסכם מלמד, כי הבעיות היו הרבה מעבר למקסיקו, המדינה בה התמקד התחקיר המקורי של הטיימס. הממשל אומר, כי הנהלת הרשת העלימה עין כאשר שלוחותיה בשלוש יבשות שילמו שוחד במיליוני דולרים כדי לקבל רשיונות ממשלתיים בין יולי 2000 לאפריל 2011. כך למשל, בברזיל הועבר השוחד דרך מי שזכה לכינוי "ג'יני" משום ש"גרם לדברים להתנהל כמו קסם". הוא עצמו קיבל 400,000 דולר תמורת "החלקת הליכים" בקבלת אישורי בנייה. ואילו בהודו נרשמו התשלומים הבלתי-חוקיים בספרי החברה כ"דמי ייעוץ" וכ"קופה קטנה". ביולי 2011 קיבלה ההנהלה בארה"ב מידע מעובד אנונימי בהודו שהיה מעורב בעצמו בתשלומי השוחד, אך מעולם לא בדקה אותו.
הסדר הטיעון מאמת רבים מממצאי התחקיר של הטיימס, מציין העיתון. כאשר הנהלת החברה למדה לראשונה על השחיתות במקסיקו, בשנת 2005, הייתה מדינה זו מרכז רווח חשוב של וולמארט והיא רצתה לפתוח סניפים נוספים במהירות שיא. השלוחה המקומית קבעה לאלו פקידים יש לשלם שוחד, החברה העבירה צ'קים למתווכים, והללו פדו אותם והעבירו את השוחד במזומן ליעדו. ההנהלה העבירה את בדיקת החשדות לעורך דין מקסיקני – שהיה מעורב בעצמו במעשי השחיתות, והוא כמובן קבע שאין בהם ממש.
השערורייה הנחיתה מהלומה קשה על המוניטין של וולמארט, הובילה לשורה של תביעות מצד משקיעים במניותיה ולביקורת קשה על הנהלתה. רבים מבכירי החברה בברזיל, הודו ובמדינת ארקנסו – עוד מוקד של התחקיר – נאלצו להתפטר. היא התחוללה על-רקע החלטתה של וולמארט להתרחב בצורה משמעותית ברחבי העולם: ב-1990 כל חנויותיה היו בארה"ב, ואילו כיום היא פועלת ב-27 מדינות וממשיכה להתרחב.
