הדוא"ל נחת בתיבת הדואר הנכנס של ראש עיריית קלן, הנרייטה רקר, בשעה 23:30. המסר היה קצר ומצמרר: "הניקוי התחיל עם ולטר לובקה. הרבה יבואו אחריו, כולל אַת. חייך יסתיימו ב-2020". אלימות איננה זרה ל-רקר. באוקטובר 2015, יום לפני הבחירות לראשות העיר הרביעית בגודלה בגרמניה, היא נדקרה בצווארה בידי איש ימין קיצוני שזעם על מדיניותה בנושא הפליטים. היא שרדה, אחרי ימים רבים בתרדמת. התוקף נדון ל-14 שנות מאסר.
לובקה, פוליטיקאי מהעיר קאסל, נרצח בגן ביתו ב-1.6.19 בירייה מטווח קצר. החשוד הוא שוב פעיל ימין קיצוני, עם הרשעות קודמות בפשעי שנאה אלימים. הרצח זעזע את גרמניה – אך כפי שמלמד הדוא"ל ל-רקר, את הימין הקיצוני ואת הניאו-נאצים הוא עודד, כותב פייננשל טיימס. האירוע הפנה את הזרקור אל האיום הגדל מצד קיצונים כלפי פוליטיקאים, שופטים, פעילים חברתיים ועיתונאים לא רק בצד השמאלי של המפה הפוליטית אלא גם בזרם המרכזי שלה. לובקה היה חבר במפלגה הנוצרית-דמוקרטית של אנגלה מרקל.
רקר לא הייתה היחידה שקיבלה דוא"ל שכזה. מסר דומה נשלח לקרן אמדאו אנטוניו, אגודה ברלינאית העוקבת אחרי פעילות הימין הקיצוני. נאמר בו, שמטרתם של השולחים היא "לנקות את המדינה מחלאות כמוך, מהלכלוך היהודי ומכל יתר הפרזיטים הזרים". החתימה הייתה "זיג הייל והייל היטלר! במיטב הברכות, המוזיקאים של Staatsstreichorchester" – התזמורת לסילוק המדינה.
אנליסטים ואנשי ביטחון מסכימים שהימין הקיצוני בגרמניה נעשה יותר רדיקלי ומסוכן בשנים האחרונות, בין היתר בשל הזינוק במספר הפליטים. שירות הביון הפנימי מעריך, כי בשנת 2017 – האחרונה לגביה פורסמו נתונים – היו 12,700 אירועים אלימים הקשורים לימין הקיצוני, עלייה של 5% לעומת השנה הקודמת.
הירצחו של לובקה גרם הלם כה גדול בעיקר בשל זהותו של הקורבן. טימו ריינפרנק, מנהל קרן אמדאו אנטוניו, מסביר: "תחילה זה היה מכוון נגד פליטים ומבקשי מקלט. לאחר מכן זה היה יותר ויותר נגד עיתונאים ומשפטנים. עכשיו אנחנו רואים שהם שמים על הכוונת אנשים מהמערכת, מהממסד". לובקה היה מטרה משום שפעל לשלב פליטים במחוז בראשו עמד; "הוא פשוט עשה את עבודתו", אומר ריינפרנק.
פוליטיקאים מקומיים נוספים מוצאים את עצמם ברשימות חיסול של ימנים קיצוניים וניאו-נאצים, הכוללות לרוב שמות, תמונות, כתובות ומספרי טלפון. אחת מהן, "נירנברג 2.0", כוללת אפילו את מרקל, את שר האוצר, אולאף שולץ, וממשיכה לפעילים נגד גזענות, שופטים, פרקליטים, אמנים ומפיקי סרטים. פרופ' דיירק בורסטל, מומחה לימין הקיצוני, אומר שמטרתן של רשימות אלו היא לזרוע אווירה של פחד, כי מבחינה מעשית – מי שרוצה לרצוח מאן דהוא, אינו מפרסם את כוונותיו. "המסר הוא: אנחנו יודעים איפה אתה גר".
לדברי פייננשל טיימס, בהלם על רצח לובקה מעורב חשש עמוק, במיוחד בחוגי השמאל, שגורמי הביטחון לא לקחו ברצינות המספקת את האיום מימין. יש המזכירים, כי רק ב-2011 הצליחו שירותי הביטחון לשים את ידיהם על "המחתרת הנציונל-סוציאליסטית" שרצחה עשרה בני אדם בשנים 2007-2002. "אין ספק שהייתה הערכת-חסר של הימנים הקיצונים", אומר ריינפרנק. "יש עדיין תחושה שניתן להשאיר את הימין הקיצוני בשליטה. התפיסה הזאת חייבת להשתנות".
