השבוע האחרון, שהוביל את ארה"ב לסף עימות צבאי עם אירן, האיר את חוסר העקביות במדיניות החוץ של הנשיא
דונלד טראמפ – לא רק במזרח התיכון, אלא ברחבי העולם. כך טוען גרג יפה, במאמר בוושינגטון פוסט לאחר שטראמפ אישר שביטל ברגע האחרון מתקפה על אירן.
כלפי חוץ, טראמפ נראה תקיף. הבעיה היא, שמטרותיו המעשיות מעולם לא נראו מעורפלות יותר. הבלבול נוגע לא רק ליריבותיה של ארה"ב – אירן, ונצואלה,
קוריאה הצפונית – אלא גם לבעלות בריתה באירופה ובאסיה. אפילו הפקידים הבכירים ביותר, המאיישים את חדר המצב ומופקדים על מימוש מדיניותו של טראמפ, נראים מבולבלים בסוגיה מה ישביע את רצונו של טראמפ. התוצאה היא נשיא המחולל משברים במדיניות החוץ אך אינו מסוגל לפתור אותם.
לטענת יפה, הבלבול מול אירן הוא הבולט ביותר והמסוכן ביותר. בשנה שעברה הציג שר החוץ,
מייק פומפאו, 12 דרישות שעל אירן לעמוד בהן כתנאי להסרת חלק מהעיצומים עליה, כולל הפסקת התמיכה בטרור וביטול תוכניות הטילים והגרעין. היועץ לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, שואף להחליף את המשטר בטהרן. ואילו טראמפ אומר שיסתפק בהסכם גרעין חדש שימנע מאירן נשק גרעיני.
תומכיו של טראמפ מתארים את נכונותו ליטול סיכונים כחלק מרכזי מגאונותו בניהול מו"מ. השאלה היא האם גישתו חסרת התקדים תוביל את אירן, שכלכלתה מעורערת מאוד, לשולחן המו"מ או למלחמה עם ארה"ב. מתנגדיו של טראמפ טוענים, כי אין היגיון בניהול מו"מ כאשר הצד השני אינו מאמין למטרותיך המוצהרות ואינו יודע מהן מטרותיך האמיתיות. הסכנה היא, שטעות של טראמפ עלולה להוביל למלחמה.
לדברי יפה, התוהו ובוהו בנוגע לגישתו של טראמפ כלפי אירן הוא חלק מדפוס פעולה של הבית הלבן במשברים בינלאומיים. בולטון הציע לטראמפ להשתמש בכוח כדי להפיל את נשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, ולהעלות במקומו את מנהיג האופוזיציה, חואן גואדיו, בו כבר הכירה ארה"ב כשליט הלגיטימי. אבל טראמפ הוריד בשקט מעל השולחן את האופציה הצבאית. וגם מול קוריאה הצפונית טראמפ החל ברטוריקה תקיפה, אשר נמשכה בחילוקי דעות בממשלו והסתיימה בחוסר בהירות לגבי מטרותיו ארוכות הטווח.
ההכרה הגוברת בכך שלאיש פרט לטראמפ לא ברור מהן מדיניותו ומטרותיו, מביאה לכך שיתר זרועות הממשל כמעט ואינן מסוגלות לתפקד בתחום מדיניות החוץ. מבחינות בעלות הברית באירופה ובחצי-האי הקוריאני, המבוכה הזאת רק מגבירה את האמונה בכך שהאיש היחיד איתו אפשר לדבר הוא הנשיא עצמו. כתוצאה מכך, לא ניתן לנהל שיחות אפילו בדרג בכיר – מה שאינו מאפשר להכין כיאות ועידות פסגה, מה שמגביר את חוסר הבהירות וחוזר חלילה.
נכון לעכשיו, ממשיך יפה, הסכנה הגדולה ביותר היא מול אירן, שם הסיכוי לקיום מו"מ נראה קלוש והסיכון לטעות שתוביל למלחמה הולך וגובר. טראמפ אמר שוב ושוב שהוא מעוניין לשאת ולתת עם אירן, אך הן וושינגטון והן טהרן לא הציבו דרישות ברורות העשויות להוביל בחזרה לשולחן המו"מ. זהו מסלול מובהק בדרך לעימות, גם אם שני הצדדים מעוניינים להימנע ממנו.
