מאז 2015 השתמש ומשתמש
דונלד טראמפ בעצרות הבחירות כעירוב של שבטיות וזעם. טראמפ נלהב מהם לא פחות מאשר תומכיו; בראיון עם טיים הוא סיפר בגאווה, כי 120,000 איש ביקשו כרטיסים לעצרת השקת הקמפיין באורלנדו ב-18 ביוני. הססמה הידועה היטב עברה עידכון – Keep America Great במקום Make America Great Again - אבל הטון של המופע לא השתנה. בעצרת באורלנדו שב טראמפ והבטיח לבנות את החומה בגבול מקסיקו, וכינה את מדיניות ההגירה של הדמוקרטים "בגידה במעמד הביניים ובחיים האמריקניים". הוא גם מדבר שוב על ייבוש הביצה בוושינגטון, למרות שכיום זו הביצה שלו. וכאשר הזכיר את
הילרי קלינטון, חזר הקהל על הקריאה הישנה: "לכלוא אותה!".
יש כמובן רבים במדינה ובממשל שאינם בצידו של טראמפ, וזה מרתיח אותו. באמצע הראיון עם טיים, עולה נושא הדוח של התובע המיוחד,
רוברט מולר. כמה מעוזריו הקרובים של טראמפ מסרו למולר מידע שהזיק לו. אנשי טיים לחצו בנושא, וטראמפ מגיב בכעס: "לא ייאמן. עם כל מה שעשיתי, עם כל ההצלחה העצומה שלי, הדרך בה טיים כותב עלי היא חרפה, ok?".
הרגע הזה מספק הצצה לאופן בו קמפיין טראמפ מותנע על-ידי זעם. הקרובים אליו ביותר יודעים, כי קמפיין שגרתי לא יוכל לרסן אדם שהנורמות הפוליטיות והאתיות לא מעניינות אותו, ושאינו מסוגל להתעלם מאתגרים לסמכותו. טראמפ אינו מזייף את זעמו כלפי התקשורת, דוח מולר ויריביו – והכעס הזה הוא בעל עוצמה פוליטית רבה. "איש לא ספג יחס בלתי הוגן יותר מאשר דונלד טראמפ", אומר הנשיא. וכל זה אומר, כי לצוות של טראמפ אין הרבה ברירות לגבי אופי הקמפיין שינהל.
המכונה שבנו
ג'ארד קושניר ובראד פרסקייל מיועדת למנף את עוצמת זעמו של טראמפ, העולה בקנה אחד עם דעותיהם של עשרות מיליוני בוחרים. אבל הם גם יודעים שעליהם לעשות יותר. אנשי הקמפיין עוברים מדלת לדלת בקרב מצביעים אפרו-אמריקנים בפלורידה ובצפון קרוליינה, תוך שהם מדגישים את חוק הרפורמה בענישה עליו חתם טראמפ בדצמבר 2018. מנהלי הקמפיין גם בוחנים כיצד למכור לאוכלוסייה ההיספנית בניו-מקסיקו ובנוואדה את המכסים של טראמפ על הייבוא מסין, כסיבה להצביע בעדו בנימוק שהם מסייעים לקבוצה זו.
עם זאת, לבוחרים יהיה קשה לשמוע שוב ושוב את דברי הזעם של הקמפיין. באופן פרטי, כמה מיוצעיו של טראמפ אומרים שצריך לעשות עבודה טובה יותר בשיווק הצלחותיו של הנשיא, במיוחד בתחום הכלכלי. אבל האם המסר הזה יכול לחדור מבעד לכאב שהמכסים שהטיל טראמפ גרמו לבוחרים כה רבים? ובינתיים, חלק ניכר מתקציב הקמפיין עדיין מופנה לנושאי ליבה כמו ההגירה.
נכון לעכשיו, הסקרים מלמדים שטראמפ מפגר בכמה מדינות מפתח אחרי המועמדים הדמוקרטיים המובילים. הוא מקבל לפחות פעמיים בחודש עידכונים על נתוני הסקרים, ובשבועות האחרונים הוא ביקש יותר פילוח שלהם. טראמפ מודע שנכון לעכשיו, הוא מפסיד לכל אחד מן הדמוקרטים העיקריים במישור הארצי. הוא גם פיטר כמה מן הסוקרים שלו, לאחר שדלפו לתקשורת נתונים לפיהם
ג'ו ביידן גובר עליו.
טראמפ עצמו אינו נראה מי שבטוח ביכולתו לגבור על הסיכויים. הוא עדיין רותח מכעס על חקירת מולר ומשמיע טענות סותרות לגבי השלכותיה. "בהתבסס על המצב הכלכלי, הייתי צריך להיות גבוה ב-15% או ב-20%. אבל היה לי את מה שלא היה לאף אחד קודם. מהיום בו ירדתי במדרגות הנעות [של טראמפ טאואר להודיע על המועמדות לנשיאות], התנהל נגדי ציד מכשפות מזויף". אחרי כמה דקות הוא אומר לטיים את ההפך: דוח מולר "הפך לנכס, משום שהוא המריץ את הבסיס שלנו בצורה שאני לא זוכר כמותה".
טיים מסכם: אין ספק, כי לטראמפ יש יתרונות משמעותיים לקראת המרוץ לבחירה מחדש, ובראשם הכסף והרמקול הגדול ביותר בעולם. רוב הנשיאים המכהנים, אם היו במקומו, היו מבקשים כהונה נוספת בהבטחה שיאחדו את המדינה. טראמפ אינו נוקט בגישה הזאת, מה שהופך אותו לחסר תקדים. בעיקרון, הוא רוצה לנצח שוב את הקזינו. בין אם ינצח ובין אם לאו, הקמפיין של טראמפ יבחן את כוחו של הזעם.
