מצאתם ארנק ובו פרטי הבעלים, אך ללא מזומן. האם תעשו מאמץ כדי להחזיר אותו? ועכשיו תארו לעצמכם שיש בו כסף. האם תשובתכם תשתנה? האם היא תלויה בסכום שבארנק? וכיצד אנשים אחרים ינהגו במצב שכזה?
היושר מניע את העולם, מדגיש אקונומיסט. בלא אמון הדדי בין בני אדם, החברה תתפורר. לכן, יש מחקרים רבים בנושא היושר – אלא שרובם נערכים בתנאי מעבדה. אליין קוהן מאוניברסיטת מישיגן החליט לצאת לשטח, וביצע ניסוי על 17,000 בני אדם ב-355 בערים ב-40 מדינות. עוזריו של קוהן נכנסו לבנקים, מוזאונים, תחנות משטרה ובנייני ציבור אחרים, מסרו ארנק לפקיד הקבלה באומרם שמצאו אותו מחוץ לבניין ונחפזו לעזוב. בכל ארנק היה כרטיס ועליו שם וכתובת דוא"ל, רשימת קניות, מפתח; בחלק מהארנקים היה כסף במטבע המקומי (13.45 דולר ו-94.15 דולר), ובחלקם – כלום.
ב-38 מן המדינות, הארנק עם הכסף הוחזר ב-51% מהמקרים, בעוד הארנק ללא הכסף – רק ב-40%. שיעור היושר הגבוה ביותר נרשם בסקנדינביה, והנמוך ביותר – באסיה ובאפריקה. כאשר מדובר היה בארנקים שהכילו את הסכום הגבוה יותר, שיעור ההחזרה היה גבוה בעשר נקודות האחוז (אם כי הניסוי בסכום הגבוה נערך רק בשלוש מדינות).
המסקנה היא, שעם פיתוי ניכר מגיע גם יושר ניכר. אבל הציפיות של הנשאלים זה מזה נמוכות יותר. קוהן שאל 299 מתנדבים (כולם אמריקנים) כיצד לדעתם ינהגו אחרים במצב שכזה, הרוב סברו שככל שסכום הכסף בארנק יעלה – כך יפחת מספרם של מי שיחזירו אותו. אותה שאלה הוצגה ל-279 אקדמאים מובילים, והתשובה הייתה כמעט זהה; הפער בציפיות החיוביות בינם לבין הנשאלים האחרים היה שולי.
אקונומיסט מעיר, כי מידה מסוימת של ציניות בנוגע למניעיו של האחר, היא כלי נחוץ לצורך הישרדות, כך שניתן להבין את התשובות הספקניות. אבל יש עוצמה רבה גם לדבק החברתי הפנימי, הנובע מעשיית הדבר הנכון. השאלה כיצד מתפתח האלטרואיזם הזה, שנויה במחלוקת בין ביולוגים ואנתרופולוגים – במיוחד כאשר מדובר בעזרה לאנשים זרים, כאשר אין ציפייה להיפגש שוב אי-פעם. בכל מקרה, המחקר של קוהן מלמד שהאלטרואיזם הזה אמיתי ואוניברסלי – ושכמה וכמה כלכלנים ממעיטים בערכו.
