ההתמודדות על ראשות ממשלת בריטניה בין שר החוץ לשעבר (בוריס ג'ונסון) לבין השר הנוכחי (ג'פרי האנט) אינה מסבה נחת לפקידי המשרד. לכך נוספה המבוכה הרבה סביב הדלפת מברקיו של השגריר בוושינגטון, סר קים דארוך, ובהם כינויי גנאי לנשיא
דונלד טראמפ. וכך, במקום להתכונן ל"בריטניה הגלובלית" שלאחר הברקזיט, המשרד שקוע בכיבוי שריפות – מדווח אקונומיסט.
דעתו של דארוך על טראמפ – "הממשל אינו מתפקד", "מבחינה דיפלומטית הוא מגושם ובלתי מיומן" – אינה מפתיעה; הבעיה היא כמובן בהפיכתה לנחלת הכלל. אם דיפלומטים יחששו להביע את דעתם בגלוי בפני הממונים עליהם, לא יהיה ערך לעבודתם. ויש כאן עוד פיתול בעלילה. דארוך היה שגריר בריטניה לאיחוד האירופי ויועצו של
דייוויד קמרון לביטחון לאומי, והוא תומך בהישארות באירופה; המברקים פורסמו בידי העיתונאית איזבל אוקשוט, התומכת בברקזיט. זה הוביל לחשד, לפיו ההדלפה נועדה להבטיח שהוא יוחלף בידי מישהו התומך בברקזיט, אם ג'ונסון ייבחר כצפוי לראש הממשלה.
אם דונלד טראמפ היה יכול לבחור את השגריר הבריטי, היה זה נייג'ל פאראג', מנהיג מפלגת הברקזיט. מאחר שהבחירה אינה שלו, כל שנותר לו הוא להביע את דעתו על דוראך: "הוא לא שירת טוב את בריטניה. אנחנו לא אוהדים גדולים שלו".
במקביל לבעיות ביחסים המיוחדים בין לונדון לוושינגטון, גוברת המתיחות בין לונדון לבין סין. המחלוקת סביב ההפגנות בהונג-קונג היא האחרונה בשורה של חילוקי דעות, כולל היחס לענקית התקשורת Huawei וזכויות השיט בים סין הדרומי. בריטניה התעמתה גם עם אירן, כאשר בשבוע שעבר החרימה ליד גיברלטר מיכלית החשודה בהברחת נפט מאירן לסוריה, ואילו טהרן איימה בצעדי גמול.
אקונומיסט טוען, כי האנט מייצר כותרות כחלק מן המאבק מול ג'ונסון על ראשות המפלגה השמרנית וראשות הממשלה. אבל עשיית כותרות לא בהכרח עולה בקנה אחד עם מדיניות חוץ מועילה. הניגוד מול צרפת מלמד זאת היטב. בעוד בריטניה מחכה ליד דלת היציאה מהאיחוד, הנשיא
עמנואל מקרון אינו מבזבז את זמנו ומחזק את מעמדה של ארצו. בשבוע שעבר הוא קיבל את רוב מבוקשו במינויים לתפקידים הבכירים באיחוד, כאשר הוסכם שכריסטין לגראד – לשעבר שרה בממשלות צרפת וכיום מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית – תהיה נגידת הבנק המרכזי האירופי. ואילו בשבוע שעבר הוא שוחח בטלפון עם חסן רוחאני, בניסיון להציל את הסכם הגרעין; בריטניה נמצאת כמעט לחלוטין מחוץ למשחק בנושא הזה, למרות שגם היא חתומה על ההסכם.
ליאם פוקס, השר הבריטי לענייני סחר חוץ, אמור לסלול את הדרך להסכם סחר עם ארה"ב ליום שאחרי הברקזיט. במקום זאת, הוא מצא השבוע את עצמו בוושינגטון מגן על שגריר ארצו לאחר ההדלפה המביכה.
האיחוד האירופי עסוק בינתיים בשיחות סחר אמיתיות: ההסכם שלו עם יפן נכנס לתוקף בחודש פברואר, ובחודש שעבר הוא הגיע להסכמות עם ארגון הסחר של ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי ועם וייטנאם. ל"בריטניה הגלובלית" יש פער גדול להשלים. אבל בינתיים נראה, שבניגוד לספרו הקלאסי של דייל קרנגי – היא מאבדת השפעה ומפסידה ידידים.
