- היו"ר לשעבר של בית הנבחרים, ניוט גינגריץ, היה מתומכיו הראשונים של דונלד טראמפ במפלגה הרפובליקנית ועד היום הוא אחד הבולטים ביותר שבהם. השבוע הוא פרסם בניוזוויק מאמר המסביר מדוע לדעתו טראמפ ינצח בצורה משכנעת בבחירות לנשיאות בנובמבר 2020. עיקרי הדברים מובאים כאן.
נתוני הסקרים בימים האחרונים מצביעים על גאות עצומה לטובתו של דונלד טראמפ. סקר כלל-ארצי של מכון אמרסון מעלה, כי טראמפ מנצח כל מועמד דמוקרטי בקרב המצביעם הרשומים ומפגר ב-6% בלבד מאחורי
ג'ו ביידן. בהתחשב בכך ש-92% מהסיקור התקשורתי של טראמפ הוא שלילי, ניתן להניח שרבים מתומכיו אינם אומרים זאת לעורכי הסקרים. סביר להניח שזו קבוצה מספקת כדי להעניק לו שוויון ואולי אפילו יתרון מול ביידן. חמישה גורמים עיקריים יוצרים את המצב הנוכחי, הראשון מסוג בקדנציה של טראמפ: הכלכלה, המעמד, הפטריוטיזם, טירוף הנושאים וביטוח הבריאות.
הכלכלה היא ההישג הגדול ביותר של טראמפ. הצמיחה המתמשכת מושכת לכיוונו אמריקנים מכל הכיוונים, למעט הגרעין הקשה של השמאל – מבחינתו שום דבר לא משנה, פרט לשנאת טראמפ. האבטלה הנמוכה ביותר בהיסטוריה בקרב אפרו-אמריקנים ולטינים מתחילה ליצור אהדה כלפיו בקבוצות אלה. ואילו הדמוקרטים מדברים על הכלכלה כאילו הם חיים במדינה אחרת.
הולך ונוצר פער של מעמד בין מנהיג בינלאומי לבין פוליטיקאים מקומיים קטנוניים.
ננסי פלוסי, קמלה האריס וג'ו ביידן מתקוטטים ביניהם, בעוד טראמפ נפגש עם מנהיגי העולם. הדמוקרטים נאבקים נגד הרפובליקנים על אבטחת הגבול, וטראמפ חוצה את הגבול ל
קוריאה הצפונית. כמו ב-1972 וב-1984, נשיא רפובליקני יוצר פער מעמד בו שום מועמד דמוקרטי אינו נתפס כחלופה רצינית, למעט בעיני הגרעין הקשה של הדמוקרטים.
גם בנושא הפטריוטיזם מעניקים הדמוקרטים יתרון עצום לטראמפ. הדמוקרטים נוטים מזה עשרות שנים לדבר על ארה"ב חלשה ומסוכנת, והם מתנגדים אפילו לנאומים סופר-פטריוטיים כמו אלו של טראמפ ביום השנה ה-75 לפלישה לנורמנדי וביום העצמאות האמריקני. בשנה הבאה יוכלו האמריקנים לבחור בין מסר של "לשמור על ארה"ב גדולה" לבין "המצב בסדר", כפי שניסח זאת אחד הדמוקרטים.
טירוף הנושאים מכה אף הוא בדמוקרטים. ב-1972 הם הובסו משום שג'ורג' מק'גווארן היה כה קיצוני, עד שרוב מצביעיהם אמרו: "הוא לא מייצג אותי" – והעניקו לריצ'רד ניקסון את שיעור הקולות הגבוה ביותר בהיסטוריה המודרנית (60.7%). מצבם של הדמוקרטים כיום גרוע בהרבה. בעימות השני בין המועמדים במפלגה זו, כולם הביעו תמיכה בעמדה זו או אחרת שאינה מקובלת על רוב האמריקנים. לכל אחד מהם יש עמדה קיצונית כלשהי, ונציגי המפלגה בקונגרס מצביעים שוב ושוב בעד עמדות קיצוניות. הפער ילך ויגדל ככל שהדמוקרטים ישתגעו יותר ויותר: תמיכה בביטוח בריאות ממלכתי למסתננים, הפלות בחודש התשיעי, לקחת מכולם את ביטוח הבריאות הקיים, העלאת מיסים ניכרת – מי יודע במה עוד הם יתמכו.
ביטוח הבריאות עשוי להפוך לנקודת חוזקה בנשיאותו של טראמפ. הממשל פועל בצורה עקבית ונבונה במאבק נגד מחלות קשות, הורדת עלויות, החזרת חופש הבחירה למטופלים ובגדול – שיפור מערכת הבריאות האמריקנית. הרעיון של ביטוח ממלכתי לכולם מאבד תנופה אל מול מערכת הבנויה על שימוש במה שעובד ותיקון מה שלא. אחרי עוד שנה של פעילות מתמדת, טראמפ והרפובליקנים יציגו את עצמם כמפלגה של שיפור מערכת הבריאות וינצחו את הדמוקרטים בנושא שהיה בבת עינם מאז ימיו של הנשיא הארי טרומן ב-1949.
יש גורמים נוספים המסייעים לטראמפ, אך אם תימשך המגמה בחמשת המרכזיים הללו – הוא ינצח בבחירות 2020 בצורה מוחצת, הרפובליקנים יגדילו את הרוב שלהם בסנאט ויזכו מחדש בבית הנבחרים. והשמאל ימשיך להתחרפן.
