ב-16 במארס שלחה אלישיה הרמן – המגדירה את עצמה כ"רעיה, אם ואוהבת שלום" – ציוץ לחבר קונגרס בהוואי, ולא הסתירה את דעתה על הנשיא
דונלד טראמפ: "האידיוט הזה אינו מבין, שעל-ידי יצירת החבר'ה הרעים, הפצת מילים מלאות שנאה ויצירת פחד מפני ה'אחר', הוא מעביר מסר לקיצוניים בכל העולם. או שהוא כן מבין". אבל הציוץ הזה לא נכתב בידי אמריקנית מתוסכלת, אלא היה תוצר של ישות אינטרנטית ממוחשבת מהסוג בו השתמשה רוסיה בבחירות 2016 – אך הפעם הוא היה תוצרת אירן, אחד מ-7,000 חשבונות אירניים מזויפים שסגרה טוויטר השנה.
וושינגטון פוסט מדגיש, כי אירן אינה המדינה היחידה המציבה איום כזה – לאו-דווקא על ארה"ב - לצידה של רוסיה. לשורה של מדינות יש יכולות לבצע מבצעי אינטרנט חוצי גבולות בקנה מידה נרחב: ישראל, סעודיה, סין, ונצואלה ואיחוד האמירויות. מומחי אבטחה אומרים, כי לא תמיד ברור מי עומד מאחורי מתקפות סייבר – ממשלות או שחקנים אחרים – אבל לרוב הן עולות בקנה אחד עם דף המסרים של מדינה זו או אחרת ומשרתות את מטרותיה הגיאו-פוליטיות. לאנשי מחשב בכל המדינות הללו יש יכולת להשפיע על תוצאות הבחירות בארה"ב, טוען העיתון.
מומחי אבטחה איתרו פעילות אירנית חשודה בפלטפורמות המרכזיות של המדיה החברתית – פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב, גוגל+ ועוד – לצד אתרים ספציפיים המיועדים להתערב בנעשה בארה"ב. בחודש מאי התריעו כמה מהם, כי האירנים מצליחים לשטות באתרי חדשות ולגרום להם לפרסם מכתבים למערכת מטעמם. התגלו אפילו חשבונות טוויטר אירניים שהתחזו להיות שייכים למועמדים בבחירות לקונגרס בשנה שעברה. חלק מחשבונות הדיסאינפורמציה האירניים, כולל כאלו הקשורים לאמצעי תקשורת ממשלתיים, החלו לפעול לפני מספר שנים, אך הפכו למתוחכמים בהרבה בתקופה האחרונה.
הטקטיקות האירניות שונות במידת מה מאלו שהפעילה רוסיה בבחירות 2016. הרוסים פעלו בזהויות בדויות מול שורה של קהלי יעד - מתנגדי הגירה, אפרו-אמריקנים, אזרחים ותיקים, קתולים אוונגליסטים ותומכי איכות הסביבה – ושלחו להם מסרים שנועדו לחזק את דעותיהם הקיימות. האירנים אינם מתוחכמים עד כדי כך, ומסריהם מתמקדים לרוב בנושא אחד – למשל, התקפות על ישראל. אולם מזהיר הפוסט, יש סימנים לכך שהאירנים מרחיבים את צעדיהם – בעיקר בפייסבוק, טוויטר וחברות דומות – ולכך שהפעילות שנחשפה עד כה היא רק קצה הקרחון.
בצד החיובי של הסיפור אומרים מומחי אבטחה, כי הן הממשל הפדרלי והן חברות המדיה החברתית מנהלות כיום מאבק תקיף בהרבה מזה של 2016. שיתוף הפעולה בין ה-FBI לבין עמק הסיליקון השתפר בצורה משמעותית, וכל החברות הגדולות הקימו צוותים שמטרתם להיאבק בדיסאינפורמציה. כך למשל הצליח פיקוד הסייבר לחסום צוותי דיסאינפורמציה רוסיים בבחירות לקונגרס אשתקד. כמה מומחי אבטחה מקווים, שפעולות אלו ירתיעו גורמים אחרים מהתערבות בבחירות בארה"ב, או לפחות ישבשו את מאמציהם.
עם זאת, חוקרים וכמה מן המחוקקים עודם מודאגים וטוענים שלא נעשה די לקראת בחירות 2020. מארק וורנר, ראש הסיעה הדמוקרטית בוועדת המודיעין של הסנאט, אומר, כי מה שעשתה רוסיה ב-2016 הוא כעת נחלת הכלל, ואם חברות ההיי-טק לא יפעלו במשותף – ישתמשו יותר ויותר שחקנים זרים באותן טקטיקות כדי לפגוע בהליך הדמוקרטי האמריקני.
המדינות להן יש יכולות דיסאינפורמציה משמעותיות, מסביר הפוסט, השתמשו בהן תחילה לצרכים פנימיים, כדי להשפיע על דעת הקהל בצורה הרצויה לממשלה. כך עשתה רוסיה באוקראינה ב-2014, וכך עשתה אירן לפני שהרחיבה את פעילותה לשפות זרות וליעדים מעבר לגבולותיה. במשך שנים הטרידה אירן עיתונאים, מתנגדי משטר ואמנים באמצעות קמפיינים ברשת, אומרת עו"ד סינין קרגר מאוניברסיטת הרווארד. "אופתע אם האירנים לא ינסו להרחיב את פעילותם לקראת הבחירות הקרובות, במיוחד לאור עליית המתח בין אירן לארה"ב. הם יהיו יותר מנוסים ב-2020".
צוותי דיסאינפורמציה סעודים פעלו הן בתחומי הממלכה והן במדינות המפרץ הפרסי, כולל במהלך המאבק נגד קטר. הסעודים הפעילו הן ישויות מזויפות והן "בוטים" – חשבונות אוטומטיים אשר הפיצו כמויות גדולות של תעמולה ממשלתית, כולל דברים שטראמפ אמר או צייץ. כך למשל, לאחר ששליט קטר, תמים א-ת'אני, ביקר החודש בבית הלבן, עלה הציוץ "הנסיך של קטר תומך בטרור והוא לא צריך להיות בבית הלבן אלא בגוונטנאמו" 800 פעם בשעה במשך כמה ימים ב-2,582 חשבונות שונים. הציוץ נשלח בעיקר למשתמשי טוויטר אמריקנים, כולל טראמפ באופן אישי, ה-CIA והשר
מייק פומפאו, וכן לארגוני חדשות כגון וושינגטון פוסט, פוקס ורויטרס. ברמת המקרו, הפעילות הסעודית היא בעד טראמפ, שאת בחירתו מחדש רואים ראשי הממלכה כחיונית לבטחונה.
לדברי הפוסט, המעבר ממסעות דיסאינפורמציה מדינתיים לבינלאומיים, מעורר חששות ניכרים מפני מה שיעשו עוד מדינות. מדינות נוספות משתמשות כבר כיום בטכניקות כאלו לצרכים פנימיים – מצרים, מקסיקו, הפיליפינים, טורקיה, קטר ועוד – והן עלולות להפנות אותן גם כלפי חוץ. וגם שחקנים פרטיים נמצאים בתמונה: בחודש מאי סגרה פייסבוק 265 חשבונות שהפעילה החברה הישראלית ארכימדס גרופ, בטענה שהיא ניסתה להשפיע על בוחרים בדרום אמריקה, אפריקה ודרום-מזרח אסיה. החברה אומרת באתר שלה, כי היא "תשתמש בכל כלי ובכל יתרון אפשרי כדי לשנות את המציאות על-פי רצונו של הלקוח".
