בשנת 2010 תיאר דמיס הסביס את חברת DeepMind שהקים כ"פרויקט מנהטן לבינה מלאכותית" – על שם התוכנית לבניית פצצת האטום. כמעט עשור מאוחר יותר, החברה היא היהלום שבכתר בפעילות הבינה המלאכותית של גוגל. אבל הפרויקט נמשך כמעט פי שלושה מזה של פצצת האטום, ולא בטוח האם הוא קרוב להשיג את מטרתו: ליצור "בינה מלאכותית כללית" שתוכל להתמודד עם הבינה האנושית – כותב פיטר ת'יל, משקיע היי-טק בולט (פייפאל, פייסבוק וגם בחברה של הסביס), בניו-יורק טיימס.
מה שכן ברור הוא, שהמשתמשים הראשונים בבינה הזאת – אם וכאשר תושג – יהיו הגנרלים ולא המפתחים של משחקי אסטרטגיה. בינה מלאכותית היא טכנולוגיה צבאית, קובע ת'יל: להשיג מודיעין, לחדור לשטח האויב, לנהל מתקפת סייבר. אין ספק שיכולים להיות לה גם שימושים אזרחיים, אבל היא תהיה קודם כל בידי הצבאות. זו הסיבה שהתנהגותה של גוגל – אשר פתחה מעבדת בינה מלאכותית בסין במקביל לסיום עבודתה עם הפנטגון – מזעזעת את ת'יל. כפי שאמר שר ההגנה לשעבר, אשטון קרטר: כאשר אתה עובד בסין, אתה לא יודע אם אתה עובד על פרויקט צבאי או לא".
לא צריך מחקר מעמיק כדי להגיע לתובנה הזאת. הנשיא שי ג'ינפינג הוסיף לפני שנתיים לחוקת המפלגה הקומוניסטית הסינית את העיקרון של "שיתוף פעולה אזרחי-צבאי", ולפיו יש לשתף את הצבא בכל עבודת מו"פ הנעשית במדינה. באותה שנה ממש פתחה גוגל את מעבדת הבינה המלאכותית שלה בבייג'ינג – ואילו התנגדות פנימית של עובדיה בארה"ב גרמה לה להפסיק את העבודה בתחום עם הפנטגון. המילה הכי עדינה לתאר את הצעדים הללו תהיה "תמימות", סבור ת'יל.
גוגל הסבירה את עבודתה בסין בכך שהיא תעניק "יתרונות חוצי גבולות" – אבל כנראה שכחה, שסין מטילה מגבלות על השימוש באינטרנט בתחומה. דרך חשיבה כזאת כנראה יכולה לצוץ רק בקמפוס של גוגל בקליפורניה, המנותק מן העולם האמיתי. מה שעמק הסיליקון מכנה "קוסמופוליטני", הוא לעיתים קרובות צורה קיצונית של צרות אופקים במצודה מבודדת. בפועל, חשדנות כלפי סין היא בהחלט מקום, לנוכח הכרזותיה של המפלגה על נחישותה לשלוט במדינה בכלל ובטכנולוגיה שלה בפרט.
עמק הסיליקון אינו לבדו בהתעלמות מהמציאות הגיאופוליטית ומהתנהגותה של סין, טוען ת'יל. יש לו שותפים בוול סטריט, הלהוטים למצוא תירוצים שיסבירו את התמימות של גוגל. ואי-אפשר לנתק זאת מהרקע של הגרעון האמריקני העצום בסחר עם סין. הסינים מקבלים כמויות ענק של דולרים תמורת סחורותיהם, דולרים שאינם משמשים לרכישת תוצרת אמריקנית – ומוצאים לרוב את דרכם לרכישת נכסים פיננסיים בניו-יורק. לסוחרי המניות האמריקניים אין שום רצון להרגיז את סין, והם גם רוצים שמניית גוגל תישאר יקרה ככל האפשר – ומכאן קצרה הדרך לאימוץ עמדתה של החברה.
בשנות ה-50 נפוצה האמרה, לפיה "מה שטוב לג'נרל מוטורס – טוב לארה"ב". גוגל אינה מתיימרת להכניס את עצמה לאותה משוואה, כי היא יודעת שזהו בלוף. במקום זאת, החברה אומרת שהיא "מחויבת לשפר את חייהם של כמה שיותר בני אדם" – יעד כה נרחב, עד שדי בו כדי להדוף כל ביקורת. אבל ת'יל סבור, שהגיע הזמן להבין, שקודם כל צריך ליטול אחריות על מה שטוב למדינה – וחלוקת בינה מלאכותית עם סין, היא ממש ההפך מזה.
