ארה"ב אינה ערוכה למאבק בטרור פנימי, כולל של גזענים לבנים – זוהי מסקנתו של ניו-יורק טיימס בעקבות הטבח בעיר אל-פאסו בסוף השבוע שעבר. המדינה נאבקת מזה עשרות שנים בטרור חיצוני, אך אינה מוצאת את הדרך להילחם במפגעים בודדים הפועלים בתחומה ממניעים גזעניים, ובעיקר – כיצד לזהות אותם לפני שהם פותחים באש.
החוק הפדרלי הקיים מקשה על ביצוע המשימה. לממשל יש סמכויות נרחבות לפעול נגד איומי טרור חיצוניים, שניתנו לו אחרי 9/11, אך לא מול איומים פנימיים. החוק אפילו אינו קובע עונש על מעשי טרור בתוך ארה"ב, אלא על כל עבירה בפני עצמה. התיקון הראשון, המבטיח את
חופש הביטוי, מקשה עוד יותר על מניעת טרור, משום שהוא מתיר גם דברי שנאה והסתה. "זה חור שחור גדול", אומרת מרי מק'קורד, שהייתה תובעת בכירה.
מדובר בבעיה דחופה, מדגיש הטיימס. בשנה שעברה רצחו ימנים קיצוניים יותר בני אדם מאשר בכל שנה מאז 1995. מספר הקורבנות בטבח בבית הכנסת בקליפורניה ובטבח באל-פאסו עולה על מספרם של כל הנרצחים (שלא במעשי טבח המוניים) בידי קיצוניים בשנת 2018. משרד ה-FBI בעיר פניקס קבע לאחרונה, כי תיאוריות קונספירציה – שלעיתים קרובות עומדים מאחוריהן מניעים גזעניים – הפכו לאיום על הביטחון הלאומי.
בעיית חופש הביטוי נוגעת לכל היבט בחיים האמריקניים – פוליטיקה, זכויות אדם, עסקים – והטכנולוגיה מסבכת אותה עוד יותר. עד כמה יהיו חברות הטכנולוגיה הגדולות מוכנים לשתף את הממשל במידע על לקוחות אמריקניים? ואולי השאלה הכי גדולה: עד כמה יהיו האמריקנים מוכנים לקבל את החלת החוקים נגד הטרור על אמריקנים לבנים ולא רק על מוסלמים?
בשנים האחרונה השתנה אופיה של העליונות הלבנה. בעבר התומכים בתפיסות אלו השתייכו לקבוצות שהתגוררו באותם איזורים. אבל כיום, כאמור, מדובר ב"זאבים בודדים", המתודלקים בידי רשתות מחתרתיות – לעיתים ב"דארקנט" – של הסתה וניאו-נאציזם, הזמינות 24/7. ובעוד טרוריסטים אלו פועלים לבדם בארה"ב, הטכנולוגיה מאפשרת להם להתחבר לארגוני טרור בחו"ל או להזדהות עם מעשיהם של רוצחים בעלי אידיאולוגיות דומות.
מומחה הטרור עלי סופאן נדהם לגלות עד כמה הטרוריסטים הגזענים הלבנים דומים לג'יהאדיסטים המוסלמים. אלו ואלו משתמשים באלימות כאמצעי לשנות את החברה למודל הנראה בעיניהם; אלו ואלו משתמשים בסרטוני גיוס המעלים על נס חיי "טוהר", צבאיות וכושר גופני. אלו ואלו מעלים לרשת סרטונים המתעדים את מעשי הזוועה שלהם. "זו הופכת להיות רשת גלובלית, כמו שראינו אצל הג'יהאדיסטים", טוען סופאן.
בעוד האיום הבינלאומי כולל יותר ויותר "זאבים בודדים", המוקצנים באמצעות האינטרנט, ניסה ה-FBI לגייס את חברות הטכנולוגיה למאבק נגד התופעה. אבל החברות הגיבו באיטיות – ולפחות חלקית הן מוגנות על-ידי התיקון הראשון, מסביר הטיימס. כעיקרון, החברות אינן מתערבות בתכנים המועלים לפלטפורמות שלהן, אלא אם כן מישהו מניף דגל אדום. בעקבות הביקורת הקשה על התנהלותן של החברות בקמפיין 2016 ועל כך שאפשרו להפיץ דרכן מידע כוזב והסתה, הן החלו להיות יותר פרואקטיביות בתגובה לתכנים כאלו. אולם גוגל ופייסבוק אומרות שהן מדווחות לרשויות על תכני שנאה גזעניים רק אם הללו מציבים סכנת חיים מיידית או בתגובה לצו שיפוטי ספציפי.
בחודש מאי הורידה פייסבוק שבעה ממסיתי הימין הבולטים ביותר, אך יש הטוענים שאין בכך די. "פייסבוק רואה בעליונות הלבנה אידיאולוגיה פוליטית לגיטימית. רק לאחרונה מסרה החברה, שהיא רואה בכך אידיאולוגיה אלימה", אומרת ג'סי דניאלס, מומחית לגזענות הלבנה. לדבריה, יש להפיק לקח ממה שאירע לאחר המסיתים הבולטים, מילו יאנופולוס, לאחר שסולק מטוויטר: הוא איבד הסכם לכתיבת ספר, פשט את הרגל ולמעשה נעלם. לדבריה, האלוגריתם של החברות – האמור לזהות תכנים פסולים – אינו מספיק, והחברות הפכו להיות גדולות מכדי שיוכלו להבטיח בעצמן את ביטחון הציבור.
