הם מחליפים את משרדיהם מדי מספר חודשים, שומרים מסמכים רק על נייר, מפנים את כל השיחות לסמארטפונים שלהם. אלה אינם מרגלים, אלא סוחרי הנפט האירניים – היודעים שארה"ב עוקבת אחריהם במאמץ לאכוף את העיצומים על ייצוא הנפט מן המדינה.
כמה מהסוחרים אמרו לניו-יורק טיימס, כי קיבלו הצעות מגוונות לתמורה בעד מידע: וודקה ויין אדום, תשלום חודשי של 5,000 דולר, שירותי מין, עד מיליון דולר תמורת פרטי חשבונות, ויזות לארה"ב. גם הלקוחות הזרים שרויים בפרנויה, מחשש שקשריהם עם אירן יתגלו והם יספגו עיצומים אמריקניים, והם מבקשים מהספקים האירניים המבקרים אותם להחליף מלון באמצע הלילה.
בחודש שעבר עצרה אירן 17 בני אדם בטענה שריגלו לטובת ה-CIA.
הנשיא
דונלד טראמפ הכחיש מכל וכל, אירן לא אמרה מה היה טיב הריגול הנטען, אך סוחרי הנפט קלטו היטב את המסר וכמה מהם החלו למסור לממשלתם מידע על נסיונות להוציא מהם מידע. מאחר שכלכלת אירן תלויה בנפט, היא עושה כל מאמץ כדי לעקוף את העיצומים האמריקניים – וארה"ב מצידה עושה כל מאמץ כדי לחשוף פעולות אלו.
שר הנפט האירני, ביג'אן זנגנה, אסר אשתקד לפרסם את נתוני הייצוא וקבע שמדובר ב"מידע מלחמתי". לדבריו, שבעה מכל עשרה בני אדם הפונים מדי יום למשרדו ומתעניינים ברכישת נפט, אינם לקוחות אמיתיים אלא מי שמנסים להשיג מידע. מומחים מעריכים, כי ייצוא הנפט האירני צנח מ-2.5 מיליון חביות ליום לפני העיצומים לחצי מיליון בלבד כעת.
המאבק על ייצוא הנפט האירני נושא פנים גלויות בדמות הנסיונות האירניים לפגוע בתנועת המיכליות במפרץ הפרסי ובמיצרי הורמוז, אך המאבק הנסתר על המידע הוא לא פחות חשוב – מדגיש הטיימס. וושינגטון צריכה נתונים על תפוקת הנפט האירנית, המחירים, המכירות והייצוא כדי לבדוק את יעילות העיצומים, שהם חלק מרכזי במדיניות "הלחץ המירבי" על אירן כפי שמכנה אותה ממשל טראמפ.
אירן היא יעד מודיעיני קשה לפיצוח, משום שאזרחיה פועלים ברשתות אישיות המבוססות על אמון, אינם משתמשים בחלק מן הכלים של סחר הנפט הבינלאומי ומקפידים של חשאיות קיצונית. אירן מפעילה שורה של אמצעים כדי לעקוף את העיצומים, כגון כיבוי מכשירי ה-GPS במיכליות שלה, העברת נפט בין מיכליות בים הפתוח, ערבוב נפט אירני בנפט עירקי בנמל בצרה וזיוף תעודות משלוח כדי להסתיר את מקורו של הנפט.
היא גם הגבירה את אמצעי הביטחון במערכת הנפט שלה, כדי להקשות על חדירה אליה ומעקב אחריה. אלפי הברוקרים שתיווכו בעסקות בין אירן לבין הלקוחות הזרים הוחלפו בקומץ של סוחרים מורשים, הכפופים בחלוקה לארבעה פקידים בכירים במשרד הנפט. חלוקת העבודה בין האחרונים היא לפי איזורים: שר הנפט לשעבר, רוסטם האשמי, אחראי על סוריה, ושלושת האחרים – על סין, הודו ואירופה. כל עסקה נתפרת בהתאם לקונה, כמות הנפט והיעד שלו, כאשר המטרה היא לשנות כל העת את מבנה העסקות כדי להקשות לעקוב אחריהן.
הרוכשים נדרשים לשלוח נציגים לטהרן, כדרך לשמור על המידע ולוודא שמדובר בלקוח רציני. הסוחרים הונחו שלא לדבר עם לקוחות-בכוח על מחירים, הובלה ודרכי תשלום; תפקידם העיקרי הוא לקבוע האם מדובר בלקוח אמיתי או במתחזה שמטרתו להוציא מידע. אגף הביטחון של משרד הנפט מקיים הדרכות קבועות לסוחרים בנושאי אבטחה וריגול נגדי.
הטיימס מדווח עוד, כי אירן מנסה לפתות לקוחות באמצעות הנחה של ארבעה דולרים ממחיר השוק. היא דורשת מקדמה של 10%, ואת מלוא התשלום לפני שהנפט נפרק מן המיכליות בנמל היעד. שלב התשלום נמצא בפיקוח הדוק במיוחד. חשבונות בחו"ל נפתחים ונסגרים בתוך מספר שעות, רק כדי לקבל את הכסף ולהעבירו הלאה. בעת ביצוע ההעברות, נמצאים הסוחרים האירנים והרוכשים הזרים במעקב בבית הארחה השייך למשרד הנפט. הם מקבלים קבאב ותה אירני, אך מכשירי הטלפון נלקחים מהם כדי למנוע עיקוב. ברגע בו העסקה מושלמת, הם חופשיים ללכת. לטענת האירנים, כל זה עובד: כלכלתם אינה מתמוטטת.
