פעם ידעו כולם היכן למצוא את גיליין מקסוול: במקומות האופנתיים ביותר במנהטן. המקום האחרון בו ניתן היה לראות אותה היה בקניון בלוס אנג'לס, שם צולמה בשבוע שעבר אוכלת במסעדת המבורגרים. בפעם השנייה התהפכו חייה של מקסוול בשל מותו של גבר חזק ושנוי במחלוקת – כותב גארדיאן.
עברו כמעט 30 שנה מאז אביה, המו"ל רוברט מקסוול, נפל למותו מהיאכטה שנשאה את שמה – ליידי גיליין. עד היום יש דיבורים על התאבדות בשל הסתבכותו הפיננסית ואפילו על רצח, אולי בידי המוסד. הקביעה הרשמית הייתה שמדובר בתאונה. כעת התאבד
ג'פרי אפשטיין, מי שגיליין היה בת-זוגו ולפי הנטען – גם הסרסורית שלו.
רוברט מקסוול – בומבסטי, בריוני, בעל קול רועם – היה דמות ענקית בחיי הציבוריים הבריטיים. הוא היה הבעלים של קבוצת המירור ושל ניו-יורק דיילי ניוז, וגם של קבוצות הכדורגל אוקספורד יונייטד ודרבי קאונטי. הוא הפך מפליט צ'כי לחייל מעוטר, איש עסקים, חבר פרלמנט מטעם הלייבור ואיל תקשורת, בעלים של מטוסים פרטיים, מסוקים ומכוניות רולס-רויס. מותו של מקסוול ביום 5.11.91 גרם להלם בבריטניה – אשר התחלף עד מהרה בזעם, כאשר התברר שהוא גנב 460 מיליון ליש"ט מקרנות הפנסיה של עובדיו.
"הברכיים שלה פשוט קרסו" קן לנוקס, צלם דיילי מירור שהיה בזירת מותו של מקסוול, סיפר לגארדיאן, כי זמן קצר לאחר ש-בטי מקסוול זיהתה את גופתו של בעלה, הגיעה גיליין לאיים הקנריים. "היא הייתה ממש המומה. יכולת לומר שזאת 'הילדה של אבא'. היא בקושי יכלה לדבר. כאשר ראתה את אימא שלה, הברכיים שלה פשוט קרסו. היא הייתה באמת הרוסה. מקסוול לקח אותה לאירועים: יום ההולדת של אלטון ג'ון, משחקי כדורגל. היא תמיד הייתה שם, צמודה לאביה".
תוצאות הלוואי ממותו של מקסוול הרסו את שמה הטוב של משפחתו. בניו, איאן מקסוול וקווין מקסוול, אומנם הצליחו לצאת זכאים מאשמת שותפות למעשי ההונאה של אביהם. אך קווין הפך לפושט הרגל הגדול ביותר בתולדות בריטניה – למעלה מ-400 מיליון ליש"ט. וזה אחרי שאביהם נהג להשפיל אותם באופן קבוע, כולל בפומבי, כמו את כל ילדיו – אם כי נראה, כי גיליין ספגה פחות מהאחרים.
גיליין, כיום בת 57, הייתה הצעירה מבין תשעת ילדיו של מקסוול. היא למדה באוניברסיטת אוקספורד. כספו של אביה קנה לה מעמד וכניסה לאליטה. אביה שלח אותה לניו-יורק כאשר רכש את ניו-יורק דיילי ניוז. אחרי מותו השתקעה בעיר. עד מהרה הפכה לחלק ממעגלו הפנימי של אפשטיין ונשארה שם למעלה מעשור.
על-פי הנטען, גיליין נטלה חלק משמעותי ביצירת הקשרים החברתיים של אפשטיין, טסה עימו במטוסו הפרטי וארגנה עבורו ארוחות ערב עם בעלי השפעה במעונותיו השונים. מכר משותף הגדיר אותה כ"חלקית בת-זוג, חלקית עובדת, חלקית פותרת בעיות". בשנת 2003 אמר אפשטיין שהיא חברתו הטובה ביותר.
לאחר שאפשטיין הורשע ב-2008 בשידול לזנות, כולל של קטינות, נדמה היה שמקסוול התנתקה ממנו, אם כי נותרה בחוגים החברתיים של ניו-יורק. היא הקימה בשנת 2012 את המלכ"ר TerraMar Project להגנת האוקינוסים, אבל הוא נסגר בחודש שעבר. לא ברור כיצד היא מתפרנסת, מציין גארדיאן. הרשויות מעולם לא האשימו את גיליין מקסוול במעשה פלילי כלשהו, מדגיש העיתון. היא הכחישה בשיטתיות את טענותיהן של קורבנות אפשטיין בדבר מעורבותה בפשעיו.
שמועות על ריגול לישראל מקסוול, אשר נולד בצ'כיה בשם יאן לודביק הוך, נמלט מפני הנאצים לצרפת. כמעט כל משפחתו נרצחה בשואה. הוא נלחם בנורמדי וזכה בעיטור על גבורתו בגבול הולנד-גרמניה, אשר הוצמד לחזהו בידי פילדמרשל ברנרד מונטגומרי. לאורך חייו היה מקסוול ידיד נאמן של ישראל, השקיע בה בתקשורת (מעריב) ובתרופות (טבע). הוא הגיב בזעם על הטענות לפיהן היה מרגל ישראלי. השמועות גברו כאשר קיבל הלוויה כמעט ממלכתית בירושלים, בהשתתפות הנשיא חיים הרצוג וראש הממשלה
יצחק רבין.
מקסוול שרד סערות רבות. בשנת 1971 קבע משרד המסחר והתעשיה הבריטי, כי לא ניתן להפקיד בידיו חברה ציבורית. בנו מייקל מת בגיל 23 לאחר שהיה מספר שנים בתרדמת בעקבות תאונת דרכים. בתו קרין מתה בגיל שלוש בשל סרטן הדם. הארוחות המשפחתיות היו טקס של השפלת הילדים, בזה אחר זה, שבוע אחרי שבוע. אפילו בטי מקסוול, אשר הלכה לעולמה בשנת 2013 בגיל 92, הגדירה את בעלה כבריון, לא נאמן ולעיתים קרובות נעדר – אם כי לדבריה הוא לא היה המפלצת שרבים תיארו.
כדי להבין את רוברט מקסוול – אומרת ג'וליה לנגדון, שהייתה העורכת הפוליטית של דיילי מירור במשך חמש שנים בעידן מקסוול – צריך לחשוב עליו כבעל פנים רבות. "הוא היה איל העסקים, הוא היה הבריון, הוא היה השאפתן הפוליטי, הוא היה האבא היהודי". לנגדון נסעה איתו ברחבי העולם ומצאה אותו מרתק, אמרה לגארדיאן: "היה היה מאוד בומבסטי, מאוד רגיש לחנופה. כאשר שמעתי על מותו, המחשבה הראשונה שלי הייתה שהוא האדם האחרון שיתאבד".
ריי גרינסייל היה עורך הדיילי מירור משנת 1989 ועד מותו של מקסוול, ואין לו זכרונות נעימים במיוחד. פגישתם הראשונה הייתה בארוחת ערב, בה העיף מקסוול את כל הסכו"ם מהשולחן בטענה שהוא לא נערך כראוי. מאוחר יותר פיטר מקסוול עובדים בדיילי מירור בלא ידיעתו של גרינסייל ונהג באלימות מילולית כלפי אחרים. גרינסייל סיפר לגארדיאן, כי מקסוול ניסה להרשים את אורחיו בכך שהיה מרים את הטלפון ואומר "תשיגו לי את הבית הלבן" או "תשיגו לי את מספר עשר". אחרי כמה דקות היה הטלפון מצלצל, ומקסוול היה מעמיד פנים שהוא מנהל שיחה עם בכירי ארה"ב ובריטניה. פעם ראה אותו גרינסייל עולה לבמת הבלט ומעיר לפרימה-בלרינה כיצד לרקוד. "זה היה סוג של סוציופת, כנראה פסיכופט". מותו של מקסוול הוא הצל של פרשת אפשטיין, סבור גרינסייל.
