לוחמת סייבר תמיד נמצאת בכותרות, ובמיוחד לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב, אבל יש סביבה כמה מיתוסים חסרי בסיס – כותב פרופ' בן ביוקנאן מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון פוסט.
מיתוס 1: לוחמת סייבר הרסנית איננה אפשרית יש הטוענים, כי לוחמת סייבר אינה יכולה להשפיע על סכסוכים גיאו-פוליטיים, ושאפילו אין לדבר בהקשר זה על "לוחמה" אלא רק על "פשיעה". ביוקנאן משיב: נכון שיש מי שמגזימים בסיכונים, אבל סיכוני הסייבר משמעותיים והם הולכים וגדלים. פצחנים רוסים הצליחו להחשיך את אוקראינה ב-2015 וב-2016, ומתקפת סייבר רוסית בינלאומית ב-2017 גרמה לנזקים של 10 מיליארד דולר.
הרשימה של מתקפות סייבר מזיקות היא ארוכה: החל מהמבצע בו שתלו ארה"ב וישראל תולעת בתוכנית הגרעין האירנית, וכלה במתקפה הצפון-קוריאנית על אולפני סוני שפגעה ב-70% מיכולת המחשב שלהם. רוב ההתקפות החמורות התחוללו בשנים האחרונות, וצבאות ברחבי העולם – בראשות ארה"ב – מפתחים כלי התקפה משלהם, מה שאומר שהמתקפות הללו רק יתגברו.
מיתוס 2: לוחמת סייבר תוביל לתוצאות הרסניות אחרים טוענים, כי לוחמת סייבר יכולה לגרום לתוצאות הרות אסון, כמו ניתוק מוחלט של החשמל או התרסקות מטוסים. יש אף המשתמשים בביטויים כמו "פרל הרבור של הסייבר" או "9/11 של הסייבר". ביוקנאן משיב: חיפוש אחרי התקפות תיאורטיות גורם להתעלמות מאלו המתרחשות בפועל. מאבק סייבר בין מדינות הוא תחרות יומיומית בין ארה"ב, רוסיה וסין על השגת יתרון; לרוב מדובר בפעולות מודיעין ולוחמת מידע. כך למשל פועלת סין מול אלפי חברות אמריקניות, וזה מה שעשתה רוסיה בבחירות 2016.
מיתוס 3: המטרות של לוחמת סייבר גלויות לעין על-פי טענה זו, מטרת פעילות הסייבר של אויבי ארה"ב היא לסחוט ממנה ויתורים. לדעת ביוקנאן, גם זו טעות: קשה מאוד לזהות את המטרות של פעולות במרחב הסייבר. כך למשל, מטרתה של רוסיה בהחשכתה של אוקראינה שנויה במחלוקת עד היום: חלק מהמלחמה הכוללת בין שתי המדינות, אשר לא הגיע למיצויו בשל תקלות טכניות? תגובה על מתקפה אוקראינית נגד תחנות כוח בחצי-האי קרים? בדיקת יכולותיה של מוסקבה? אזהרה לארה"ב?
מיתוס 4: לוחמת הסייבר היא חסרת גבולות רשתות
סלולר ומיחשוב ענן אינם נראים לעין. מידע עובר בקלות בין מדינות, ללא ביקורת דרכונים ובדיקות מכס.
האיחוד האירופי מתייחס למרחב הסייבר כחסר גבולות.
ביוקנאן אינו מסכים: לגבולות מדיניים, איזורי שיפוט וגאוגרפיה עדיין יש חשיבות רבה. הממשל האמריקני יכול לכפות על חברות התקשורת המקומיות לשתף פעולה עימו, משיקולים של ביטחון לאומי. חברות אלו מחזיקות בנתח עצום מהמידע העולמי, כולל מידע ממדינות אחרות שרק עובר בארה"ב. החוק גם מאפשר לממשל לחדור למידע מודיעיני המוחזק בידי חברות אמריקניות כמו גוגל, פייסבוק ואפל. רוסיה וסין משתמשות גם הן בריבונותן כדי לחדור לתעבורת האינטרנט ואף לחסום אותה.
מיתוס 5: לא ניתן לדעת מי מבצע מתקפת סייבר חלק ממומחי הסייבר אומרים, כי זיהוי העומדים מאחורי המתקפות הוא הבעיה הקשה ביותר. עמדתו של ביוקנאן: ממשלות כמו זו של ארה"ב יודעות היטב לזהות את מקורותיהן של מתקפות סייבר, בין היתר משום שהן משתמשות ביכולות שלהן עצמן כדי לרגל אחרי פצחנים זרים. גם במגזר הפרטי פועלים גורמים רבים המנתחים מתקפות סייבר ומזהים מי תקף וכיצד – למשל מתקפות מידע רוסיות, ריגול כלכלי סיני, פצחנות בנקים של
קוריאה הצפונית והתקפות אירניות במזרח התיכון. מקורות אלו מאפשרים ליצור תמונה ברורה, מלאה ומשכנעת של 20 שנות עימותי הסייבר.
