בעוד רוב מדינות העולם מתכוננות לגל שני של קורונה, ברזיל טרם התגברה על הראשון. עד כה נמנו במדינה 888,000 חולים ו-44,000 מתים ובשני הנתונים העגומים הללו היא השנייה בעולם (אחרי ארה"ב, שאוכלוסייתה גדולה ב-50%).
מה שקורה בברזיל הוא יוצא דופן בקנה מידה עולמי, מדווח וושינגטון פוסט. למרות המספרים ההולכים וגדלים, לא ננקטו הצעדים שזכו להצלחה בכל מקום אחר: אין סגר, אין בדיקות, אין תוכנית. אפילו בערים הנגועות ביותר, וכאשר מדי יום מתגלים 30,000 מקרים חדשים, הקניונים והכנסיות עודם פתוחים. מומחים אומרים, שהתנהלות זו דוחפת את המדינה אל פי תהום, עם 4,000 מתים ביום ובדרך למקום הראשון בעולם בתחלואה ובתמותה.
יש דמיון רב בין ארה"ב לברזיל: מדינות בגודל של יבשת, עם פער חברתי וכלכלי עצום ונשיאים פופוליסטיים. אבל יש גם הבדל עצום: ברזיל איננה הכלכלה החזקה בעולם עם אחת ממערכות הבריאות הטובות בעולם. משמעות המשאבים המוגבלים שלרשותה היא, שיש לה פחות מרווח טעות. אבל למרות הסיכון העצום, הברזילאים אינם מצליחים להתאחד. הנשיא חאיר בולסונארו, הממשיך להתייחס בביטול למגיפה ולקורבנותיה, אימץ מדיניות של חיבוק ידיים והתרסה נגד כל האזהרות.
במקום להסמיך את מומחי הבריאות להוביל את המאבק בקורונה, בולסונארו דחק אותם לשוליים והתעלם מהם. הוא פיטר את שר הבריאות, לואיז מנדטה, אשר דרש ממנו להנהיג ריחוק חברתי. לאחר מכן הוביל להתפטרותו של המחליף, נלסון טייך, שלא היה שותף לרצונו לדחוף את הברזילאים להשתמש בתרופה נגד מלריה כדי להיאבק בקורונה. שר הבריאות הנוכחי הוא קצין צבא שאיננו איש רפואה.
הטיימס אומר כי המשבר המתהווה בברזיל מלמד על מגבלותיו של כוח השכנוע המדעי במדינה בה האמון במוסדות נשחק במשך שנים. אנשי הממשל אינם היחידים המתעלמים מהרופאים; חלקים נרחבים מן האוכלוסייה ממשיכים לחיות כרגיל, מתוך עוני או אדישות: הולכים לים, מצטופפים באוטובוסים, חוגגים במסיבות.
ההחלטה המכוונת של ממשלת ברזיל שלא להטיל מגבלות, דומה למדיניות בה נקטה רק שבדיה – שהייתה זאת בצורה הרבה יותר מתוכננת, וגם היא נכשלה. עם זאת, בכמה חלקים בצפון ברזיל, רבע מהתושבים כבר פיתחו נוגדנים לקורונה; היא עשויה להיות המדינה הראשונה בה תיווצר חסינות עדר. אבל המחיר בחיי אדם עלול להיות איום; איש אינו יודע האם, מתי וכיצד תושג חסינות כזאת.
העיניים נשואות לעבר בואה-ויסטה – עיר בת 277,000 תושבים באזור הבלתי מפותח של נהר האמזונס. מדענים ברזילאיים מדווחים, כי למעלה מרבע מתושביה פיתחו נוגדנים, אך לא בשל מחשבה תחילה. העיר הפסיקה לבצע בדיקות ובתי החולים המובטחים לא הוקמו; החולים הקשים הוטסו לעיר מנאוס, סמל בינלאומי לנזקי הקורונה במדינות המתפתחות.
טיימס מדגיש: רוב ברזיל רחוקה מאוד מחסינות העדר, הנוצרת כאשר 70%-60% מהתושבים נדבקו במחלה או נחשפו אליה. בתחילת יוני, לפחות מ-3% מכלל תושבי ברזיל היו נוגדנים לקורונה. בעיר ריו דה-ז'נירו, בה מתו 5,000 בני אדם, השיעור הוא פחות מ-8%. חלק ניכר מהם מתו לשווא; ניתן היה למנוע את מותם אילו היו ננקטים הצעדים הדרושים. וכפי שקבע העיתון או-גלובו בכותרתו בשבוע שעבר: "הסוף אינו נראה באופק".