העולם סובל ממגיפה של פלסטיק כתוצאה ממגיפת הקורונה. נתונים מלאים אינם קיימים, אומר אקונומיסט, אך גם החלקיים מספיקים. למשל: השימוש בכוסות חד-פעמיות זינק בארה"ב ב-300%-250% מאז פרצה הקורונה. אמצעי המיגון – מסיכות, כפפות ובקבוקוני חיטוי – הם המקור העיקרי לגידול בפסולת הפלסטיק; שוק המסיכות החד-פעמיות המריא מ-800 מיליון דולר אשתקד ל-166 מיליארד דולר השנה.
גורם נוסף הוא הזינוק בסחר האלקטרוני בשל מגבלות הקורונה. רוב המוצרים מגיעים באריזות פלסטיק, ומהסוג הגרוע ביותר של הפלסטיק. המוצרים נארזים בכמה שכבות כדי להגן עליהם במטוסים ובמשאיות, ואת זה כמעט בלתי אפשרי למחזר. גם הגידול הניכר בהזמנות מזון תרם את חלקו, עם עוד כמות עצומה של צלחות, צלוחיות, סכו"ם וכוסות. על כל אלו נוסף החשש של רבים לצאת מבתיהם ולהגיע לפח המיחזור הקרוב, וכמויות ניכרות של פלסטיק מושלכות לפחי האשפה הרגילים.
הקורונה גרמה לגידול בשימוש בפלסטיק בדרכים נוספות. כידוע, פלסטיק מיוצר מנפט – אשר מחירו צנח לאורך המשבר, וכך הפך הפלסטיק לזול יותר. הדבר הוביל לירידה במוטיבציה של חברות וארגונים לעסוק במיחזור. ואילו המוצרים שכבר הגיעו לפחי המיחזור, נותרו שם זמן רב – משום שרשויות מקומיות הפסיקו את האיסוף ומפעלי מיחזור נסגרו – ולרבים פשוט לא הייתה ברירה אלא להשליך את הפלסטיק לפחים הרגילים.
כל אלו מובילים לכך, שרוב מוצרי הפלסטיק יסיימו השנה את דרכם במטמונות פסולת, במיוחד בארצות עניות. הדבר עלול לגרום לבעיות רציניות בעתיד, כמו למשל היסחפות של הפסולת אל האוקיינוסים. גם שריפת הפלסטיק – שוב, במיוחד במדינות עניות, היא בעייתית: השריפה עצמה גורמת לפליטת גזים רעילים, ונותרים חלקיקים המתפזרים באטמוספירה ועלולים לגרום לסרטן, או נכנסים למי התהום ולבסוף מגיעים לאוקיינוסים. אקונומיסט מציין, כי כמו הקורונה עצמה – גם מגיפת הפלסטיק הנלווית פוגעת בצורה הקשה ביותר בעניים. 93% מהאשפה במדינות העניות מופנית למטמונות פתוחות. גם במדינות העשירות, לעניים יש סיכוי גבוה יותר להתגורר ליד מתקני פסולת.
יש סיבה טובה למעבר לפלסטיק בזמן הקורונה, משום שמוצרים חד-פעמיים מעניקים הגנה משמעותית מפני הידבקות; ובוודאי שאין לבוא בטרוניה על הייצור המסיבי של אמצעי המגן. עולם בלי פלסטיק לא בהכרח יהיה ירוק יותר; המוצרים קלים ולפיכך טביעת הפחמן שלהם פחותה מזו של החלופות.
מה שמדאיג הוא החשש שמא כעת ילכו לאיבוד מאמצים של שנים לשכנע את הציבור לשנות את הרגליו ולנטוש את הכלים החד-פעמיים. מחקרים מוקדמים מלמדים, כי הציבור חזר בו כעת מתפיסותיו השליליות כלפי מוצרי הפלסטיק. המגיפה כבר גרמה לביטול של חקיקה נגד הפלסטיק, כמו למשל התשלום שגבו המרכולים בארה"ב על שקיות חד-פעמיות, או האיסור על קשיות פלסטיק בבריטניה. כמו שהקורונה פגעה בבני האדם, כך גם השפעתה על הסביבה תהיה משמעותית ומאריכת ימים.
