המספרים מציירים תמונה ברורה: 38 מכל 10,000 אמריקנים לקו בקורונה; בקרב לבנים השיעור הוא 23, בקרב השחורים הוא עומד על 62, ובקרב ההיספנים – על 73. ניו-יורק טיימס השיג, על-פי חוק חופש המידע, את הנתונים של המרכז לבקרת מחלות על 640,000 מקרים ב-974 מחוזות בהם מתגוררים מחצית מתושבי ארה"ב – ומה שהיה עד כה בבחינת התרשמות, הוא כעת עובדות מוכחות.
הטיימס מדגיש, כי המידע הזה רחוק מלהיות שלם. יותר ממחצית מן המקרים אינם כוללים מידע על ההשתייכות הגזעית של החולים, וגם אין מידע על הדרך בה החולה נדבק. הנתונים נכונים לסוף חודש מאי, כך שהם אינם משקפים את ההתפרצות המחודשת של הקורונה ברוב רחבי ארה"ב. ועדיין, מידע זה מקיף בהרבה מכל מה שפרסם המרכז עד כה.
ב-249 המחוזות בהם מתגוררים לפחות 5,000 שחורים, שיעור ההדבקה שלהם גבוה משל הלבנים ב-235. מבין 206 מחוזות בהם יש למעלה מ-5,000 היספנים, שיעור ההידבקות שלהם גבוה משל הלבנים ב-178. מומחים מצביעים על מספר סיבות לכך שהשחורים וההיספנים פגיעים יותר: רבים מהם מועסקים במקצועות שלא אפשרו לעבוד מהבית, הם משתמשים בתחבורה ציבורית או גרים בצפיפות. 43% מהשחורים וההיספנים בארה"ב מועסקים בשירותים או בעבודות ייצור שלא ניתן לבצע מרחוק – לעומת 25% בלבד מהלבנים. הסיכוי של לטיני להתגורר בשכונה צפופה – פחות מ-50 מ"ר לאדם – כפול מזה של לבן.
אחד המוקדים המדאיגים ביותר הוא גם אחד העשירים ביותר: מחוז פיירפקס שליד וושינגטון. מספר הלבנים במחוז גדול פי שלושה ממספר הלטינים – אך מספר הלטינים חולי הקורונה גדול פי חמישה. ההכנסה החציונית למשק בית במחוז זה היא 60,000 דולר לשנה – כפליים מהממוצע הלאומי; התוצאה היא דיור יקר, הדוחק את בעלי ההכנסות הממוצעות לדירות צפופות, בהן לא ניתן לשמור על ריחוק חברתי.
כאשר מנתחים את נתוני הקורונה, המצב חמור עוד יותר. הקורונה פוגעת בצורה קשה במיוחד בזקנים, וחלקם של הלבנים בגילאים אלו גבוה יחסית. לטינים בני 59-40 נדבקו בקורונה פי חמישה מאשר לבנים באותה שכבת גיל. 25% מהמתים הלטינים היו בני פחות מ-60; בקרב הלבנים מדובר על 6% בלבד.
כאמור, הטיימס נאלץ לפעול במסלול של חופש המידע כדי לאלץ את המרכז לבקרת מחלות לספק את הנתונים. העיתון ביקש לקבל את נתוני הגזע, האתניות ומחוז המגורים של כל 1.5 מיליון חולי הקורונה שתועדו בידי המרכז, אבל התברר שחסרים נתונים כאלו על מאות אלפי חולים. לדברי המרכז, הדבר נובע מטבעה של מערכת המעקב הלאומית, התלויה בסוכנויות המקומיות אותן לא ניתן לחייב לאסוף את כל הנתונים. אבל למרות חוסרים אלו, ניתן להגיע למסקנות חשובות.
השיעור הגבוה של המתים השחורים וההיספנים הוסבר בחלקו בשיעור גבוה יותר של בעלי מחלות רקע, כולל סוכרת והשמנה. אבל הנתונים הללו מצביעים על פערים מדאיגים גם בשיעור החולים, מדגיש העיתון – עובדה שלדברי מדענים אינה יכולה להיות תלויה רק בגורמים רפואיים אחרים. כאן נכנסים לתמונה הפערים הכלכליים והחברתיים, שכאמור מקשים על השחורים וההיספנים להישאר בבתיהם בזמן המגיפה. וגם בעיות כמו סוכרת והשמנה נובעות בחלקן מסיבות חיצוניות, כמו העדר גישה למזון בריא ולטיפול רפואי.
ההבדל בשיעורי ההידבקות הוא מדהים, אומרת פרופ' ג'ניפר נוזו מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "היו אנשים שנופפו את ההבדלים באומרם שהם נובעים רק מסיבות בריאותיות. הרבה יותר קשה לעשות זאת עם הנתונים הללו".