הנשיא דונלד טראמפ מנסה להפוך את שמירת החוק לאחד מהדגלים המרכזיים של הקמפיין שלו. מאז סוף מאי הוא צייץ למעלה מ-25 פעם את המילים LAW & ORDER ותמיד באותיות גדולות. והנה, אותו נשיא מעניק חנינה לבן-בריתו הפוליטי, רוג'ר סטון, שהורשע בשבעה אישומים של עדות שקר (ראו קישור משמאל).
הדבר הראשון שעולה על הדעת כאשר חושבים על טראמפ וחנינות – כותב אהרון בלייק, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט – הוא שהללו מוענקות לבעלי קשרים אישיים, פוליטיים או שניהם. זה ממש לא חסר תקדים; ביל קלינטון העניק חנינה, ביומו האחרון בתפקיד, למיליארדר מארק ריץ'. אבל טראמפ מביא את זה לרמה אחרת, ובמקרה של סטון – לרמה אחרת לגמרי. סטון הורשע בין היתר בכך ששיקר על-מנת להסתיר את קשריו עם וויקיליקס ב-2016, ולטענת בלייק – טראמפ מעניק חנינה למי ששיקר כדי להגן עליו.
מעבר להשלכות הפוליטיות, ישנן גם עבירות אחרות שטראמפ העניק חנינה למבצעיהן: שלושה פשעי מלחמה, כולל שני מעשי רצח; רצח; רצח לכאורה; הצתה ששרפה 600 דונם של שטח פדרלי; ניסיון למכור מושב בסנאט; עבירות מס תוך ניצול מעמד ציבורי בכיר אחרי 9/11; ובזיון בית המשפט בנוגע למעצר מסתננים. כך שטראמפ משתמש בסמכות החנינה לא רק לגבי מי שקשורים אליו אישית, אלא גם לסוגי עבירות שנשיאים קודמים לא חננו עליהן.
ככל הידוע, טראמפ הוא הנשיא הראשון שהעניק חנינה על רצח – ולא פעם אחת, אלא פעמיים על שלושה מקרים. חלק מהסיבה שחנינות על רצח הן חסרות תקדים, היא שלרוב מדובר בעבירה ברמת המדינה ולנשיא אין סמכות עליה [עבירות מדינתיות הן בסמכות המושל; סמכות הנשיא היא על עבירות פדרליות]. אך גם בהתחשב בעובדה זו, הרקורד של טראמפ הוא יוצא דופן, בהתחשב בחומרת העבירה ובמספר המקרים. במקרים אחרים הוא העניק חנינה על שחיתות ציבורית בוטה.
טראמפ קובע תקדימים גם בכך שהוא לרוב מתעלם מהמלצות משרד המשפטים בנוגע לבקשות החנינה, אשר לרוב הן שליליות. במקום זאת, הוא מעדיף את פעולות השדלנות הנעשות לעיתים קרובות דרך פוקס ניוז או באמצעות פקידים בממשל.
אבל כאמור, טוען בלייק, סטון הוא כבר רמה (או שפל) בפני עצמה – גם בשל המעורבות האישית של טראמפ וגם בשל העבירות בהן מדובר. דבר אחד הוא להגן על מקורב פוליטי שניסה להגן עליך; דבר אחר לגמרי הוא למנוע את הענשתו של מי ששיקר בנוגע לקשרים שמטרתם הייתה להתערב בצורה בלתי חוקית בבחירות בארה"ב. סטון שיקר שוב ושוב לקונגרס [לגבי קשריו עם וויקיליקס, ערב הפרסום של המסמכים שגנבו פצחנים רוסים ממחשבי המפלגה הדמוקרטית], הוא איים על עד והוא הורשע בכל שבעת האישומים.
טראמפ ותומכיו רומזים לעיתים קרובות, כי מאחר שהתובע המיוחד, רוברט מולר, לא מצא קנוניה בין קמפיין טראמפ לבין רוסיה, הרי שכל שיבוש של אותה חקירה אינו ממש עבירה. אבל גם שיבוש של חקירה פלילית שלא העלתה ראיות או לא הניבה כתב אישום, הוא עבירה לכל דבר. והרי ייתכן שאותו שיבוש עצמו הוא שהוביל לכשלון החקירה.
מעבר לכך, החנינות של טראמפ מנפצות את המנטרות שלו בדבר "חוק וסדר" ו"ייבוש הביצה". הוא מעדיף את שיקול דעתו של פני זה של המערכת המשפטית, והוא עושה זאת שוב ושוב למען מקורביו. טראמפ רשאי להעניק חנינה על כל עבירה פדרלית, אבל המקרים בהם הוא בוחר לעשות זאת – אומרים הכל, מסיים בלייק.
