הנשיא דונלד טראמפ ביקש במפורש מעמיתו הסיני, שי ג'ינפינג, לסייע לו להיבחר מחדש. היה זה בפסגת G20 באוסקה שביפן בחודש יוני 2019 - מגלה היועץ לשעבר לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, בספרו "The Room Where It Happened". אם יש אמת בדבריו של בולטון, הרי שמדובר בהתנהגות החמורה ביותר של טראמפ בהקשר של עירוב מדינה זרה בהליכים הדמוקרטיים בארה"ב.
לדברי בולטון, שי פתח את השיחה בציון חשיבות היחסים בין המדינות, וטראמפ הסכים עימו והוסיף שהדמוקרטים מנסים לחבל בהם. "ואז, בצורה מדהימה, הוא [טראמפ] הסב את השיחה לבחירות הבאות לנשיאות ארה"ב, תוך שהוא מזכיר את יכולתה הכלכלית של סין להשפיע עליהן. הוא העלה את חשיבותם של החקלאים ואת חשיבותה של רכישה מוגברת של פולי סויה וחיטה בידי סין בקביעת תוצאות הבחירות. הייתי מדפיס את מילותיו המדויקות של טראמפ, אבל הליך הבדיקה המוקדם של הממשל החליט אחרת", כותב בולטון, שנכח בפגישה.
בולטון אינו אומר זאת במפורש, אך ייתכן שיש לראות כמסכת אחת שורה של אירועים שהוא מתאר בנוגע ליחסי ארה"ב-סין, ואשר עשויים להתחבר לניצול פוליטי שעושה בהם טראמפ. על-פי ספרו של בולטון, שי אמר לטראמפ שהוא חייב לו תודה על הצלת חברת ZTE והביע שאיפה מפורשת לראותו ממשיך בתפקיד שנים רבות. בקשתו של טראמפ לסיוע של שי בבחירות הקרובות באה לאחר התבטאויות אלו של הנשיא הסיני.
טראמפ חתר תחת השר בולטון עוסק באריכות ביחסי ארה"ב-סין, המגלים כפל פנים תחת טראמפ. מצד אחד, טראמפ טוען שהוא מיודד מאוד עם שי ומאמין לו (כפי שאמר בשלבים הראשונים של הקורונה). מצד שני, הוא ניהל מלחמת סחר נגד סין - שהגיעה רק להפסקת אש ולהסכם חלקי - ובחודשים האחרונים מגביר בצורה משמעותית את הצעדים הדיפלומטיים והכלכליים נגדה.
לדברי בולטון, כבר בשבוע השני שלו בתפקיד, באפריל 2018, עדכן אותו שר המסחר, וילבור רוס, בעיצומים הצפויים על חברת התקשורת הסינית ZTE. החברה הפרה בצורה נרחבת את העיצומים האמריקניים על אירן וקוריאה הצפונית, ורוס הציע - בהסכמתו של בולטון - לאסור עליה לפעול בארה"ב. אולם מספר שבועות מאוחר יותר התברר, כי טראמפ ביקש לנקוט צעדים פחות נמרצים. בולטון אומר שהוא הזדעזע, במיוחד משום ש-רוס כבר הודיע לסין על הצעדים המתוכננים, ובכך טראמפ חתר תחתיו; "עד מהרה למדתי שזה נוהל העבודה הרגיל שלו", הוא מעיר.
טראמפ שוחח עם שי מספר שעות לפני שהודיע על נסיגתו מהסכם הגרעין עם אירן. שי העלה את נושא ZTE, טראמפ השיב שצעדיה של ארה"ב נגדה יהיו חריפים מאוד - ואז אמר שהורה ל-רוס "לסדר משהו" בשביל סין. שי אמר, שאם כך ייעשה - הוא יהיה חייב טובה לטראמפ; הלה מיהר לומר, שהוא עושה זאת למען שי. לדברי בולטון, הוא נדהם בשל הוויתור חסר הטעם של טראמפ; "זו הייתה מדיניות של גחמות ודחפים אישיים". היא באה לידי ביטוי כאשר טראמפ אף צייץ הודעה על החלטתו, בה אמר "שיותר מדי משרות בסין יאבדו" אם ZTE תחוסל. בולטון מעיר בציניות: "ממתי התחלנו לדאוג למשרות בסין?".
"מנוחין היה מדושן עונג" ברקע זה, אין פלא שנציג הסחר של ארה"ב, רוברט לייטיזר, היה מודאג מאוד לקראת פגישתם של שי וטראמפ בפסגת G20 בבואנוס-איירס בדצמבר 2018. הוא אמר לבולטון, כי מי יודע על מה טראמפ יוותר בפגישה זו, במטרה להגיע להסכם סחר עם סין. ביום הבחירות לקונגרס בחודש נובמבר הודיע ג'ארד קושניר לבולטון, שטראמפ ביקש ממנו "להיות יותר מעורב בנושא הסחר עם סין". והוא שוב מעיר בציניות: "אני בטוח שזה שימח מאוד את עשרות המעורבים בסוגיה".
בבואנוס-איירס שוחח שר האוצר, סטיב מנוחין, עם הממונה על כלכלת סין, ליו הה, והציע לטראמפ לקבל כלשונן את הצעותיו של שי לגבי הסכם הסחר בין המדינות; "נושא ונותן קשוח, סטיב", שב בולטון לציניותו. לא ברור עד כמה לייטיזר היה מעורב בשיחות, וברור שיועצו הכלכלי הבכיר של טראמפ, פיטר נבארו, הושאר מחוצה להן. בתדרוך לפני פגישת טראמפ-שי הזהיר לייטיזר, שמדובר בהתאבדות מבחינתה של ארה"ב, "אבל מנוחין היה מדושן עונג מהצלחתו לגרום לסין לקנות עוד קצת סויה, מוצרים חקלאיים נוספים ומחצבים", כאילו ארה"ב היא מדינה מדרג שלישי המצליחה למכור את מרכולתה לאימפריה הסינית האדירה.
בולטון נקט את העמדה הקיצונית ביותר: הוא טען שלא מדובר במלחמת סחר אלא במלחמת שיטות, והציע להטיל אמברגו מוחלט על מוצרים ושירותים סיניים, אם הם מבוססים במידה כלשהי על קניין רוחני גנוב. "הרעיון מוצא חן בעיני", הגיב טראמפ - בעוד מנוחין הסתייג נמרצות. מאחר שטראמפ חזר מספר פעמים על אמירה זו, סבר בולטון שהשיג התקדמות כלשהי (מנקודת מבטו).
"ניסה להתחרות בנשיא לכל חייו" שי הגיע מוכן היטב לארוחת הערב, שנמשכה למעלה משעתיים, בעוד טראמפ שלף מן המותן ואיש מיועציו לא ידע מה הוא עומד להגיד - כותב בולטון. שי אמר שהוא רוצה לעבוד עם טראמפ עוד שש שנים; טראמפ הגיב באומרו, כי יש אנשים הסבורים שמגבלת שתי הכהונות אינה צריכה לחול עליו. "לא ידעתי על מישהו שאומר זאת", מגיב בולטון. "מאחר שטראמפ ידע שבפועל שי הוא נשיא לכל ימי חייו, הוא ניסה להתחרות בו". בהמשך הסעודה אמר שי, כי בארה"ב יש יותר מדי בחירות משום שאינו רוצה להיפרד מטראמפ; עמיתו הניד בראשו לחיוב. חודש מאוחר יותר, בשיחת טלפון בין השניים, אמר שי במפורש, שהוא מקווה שארה"ב תשנה את החוקה, כך שטראמפ לא יוגבל לשמונה שנים.
בפגישת הפסגה הציג שי את הצעתה של סין להסכם סחר: טראמפ יבטל את המכסים שהטיל, שני הצדדים לא יבצעו מניפולציות מטבע ושניהם לא יעסקו בגניבות סייבר. בולטון חשש שטראמפ יסכים בו במקום להצעה זו, והוא אכן לא היה רחוק מכך: הוא הסכים להשאיר את המכסים על 10% במקום להעלותם ל-25%, ובתמורה ביקש רק שסין תרחיב את רכישת המוצרים החקלאיים מארה"ב ("כדי לסייע לו בקולות החיוניים של החקלאים", כותב בולטון בסוגריים); הוא כלל לא עסק בגניבת הקניין הרוחני בידי סין. "זה היה עוצר נשימה", מתאר בולטון.
טראמפ סיים את השיחה באומרו, כי לייטיזר יהיה הממונה על המו"מ מצידו וכי גם קושניר יהיה מעורב. כל הסינים חייכו למשמע עובדה זו, מתאר בולטון; הוא אינו מציין, כי למשפחת קושניר יש עסקים נרחבים בסין וכי היא ניסתה לנצל בגלוי את קרבתה לטראמפ כדי לקדם את עסקיה. טראמפ אף המשיך ותיאר באוזני הסינים את עמדותיהם של אנשיו: לייטיזר ונבארו הם הניצים, מנוחין וקושניר הם היונים ולבולטון ושר החוץ מייק פומפאו "לא אכפת מהכסף". הסעודה נמשכה שעתיים ורבע; מאוחר יותר, כאשר רצה טראמפ להתגאות בתוצאותיה, הוא אמר שנמשכה שלוש שעות, שלוש וחצי ואפילו ארבע.
מעשיה של סין בהונג-קונג והדיכוי המתמשך של תושבי המחוז לא הטרידו את טראמפ, מעיד בולטון. כאשר פרצו מהומות בעיר ביוני 2019, טראמפ הגיב: "די חתיכת סיפור, אבל אני לא רוצה להתערב. גם לנו יש בעיות של זכויות אדם". בולטון קיווה שהאירועים בהונג-קונג יעניקו לטראמפ אמצעי לחץ על סין, אך התאכזב. ב-4.2.2019 חל יום השנה ה-13 לטבח בכיכר טייננמאן וטראמפ היה בביקור בבריטניה; הוא סירב לפרסם הודעה לציון האירוע. "זה היה לפני 15 שנה. למי אכפת מזה? אני מנסה להגיע לעסקה [הסכם סחר עם סין]", קבע טראמפ.
יחסו של טראמפ למצב זכויות האדם בסין עצמה היה גרוע עוד יותר. הוא סירב להטיל עליה עיצומים בשל רדיפת המוסלמים בני אויגור, המתגוררים בחבל שינאינג שבצפון-מערב סין. בפגישתו בארבע עיניים עם שי באוסקה, אמר למעשה הנשיא הסיני שהוא מקים מחנות ריכוז לכליאתם של בני מיעוט זה. "לפי המתורגמן שלנו, טראמפ אמר ש-שי יכול להתקדם בבניית המחנות, כי לדעתו זה בדיוק הדבר הנכון לעשותו", מתאר בולטון. וזו לא הייתה הפעם הראשונה: טראמפ התבטא בצורה דומה בביקורו בסין ב-2017.
