מיליונים ימותו במדינות העניות בשל הקורונה

מיליונים נוספים ימותו לפני שמגיפת הקורונה תסתיים – צופה ביל גייטס בראיון עם זאני מינטון-בדואוס, העורכת הראשית של אקונומיסט. לדבריו, רוב המתים לא יהיו מן הקורונה עצמה, אלא מהעומס שהיא מטילה על מערכות רפואה וכלכלה לחוצות ממילא, במיוחד במדינות המתפתחות. גייטס גם מגנה את הפוליטיזציה של התגובה למחלה, במיוחד בארה"ב, ואת תיאוריות הקונספירציה שצצו במהלכה – חלקן המערבות אותו. לצד זאת, הוא מספק תחזית אופטימית לפיה עד סוף 2021 ייוצר בצורה המונית חיסון יעיל וחלק מספיק של העולם יהיה מחוסן כדי לבלום את המגיפה. גייטס הקדיש חלק ניכר מזמנו לנגיפים ומחלות, הרבה לפני התפרצות הקורונה. קרן גייטס ממלאת תפקיד מרכזי במאמץ הבינלאומי לחסל את שיתוק הילדים והקדחת, וכבר הקציבה 350 מיליון דולר לניסיון למצוא חיסון לקורונה. "כולנו צריכים להוציא מיליארדים כדי למצוא את החיסון, כדי לחסוך את הטריליונים של הנזק הכלכלי", אומר גייטס. גייטס שם את הדגש על המדינות המתפתחות. הנתונים הרשמיים הם 25,000 מתים באפריקה ו-52,000 בהודו, אך קרוב לוודאי שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה. אך כאמור, הקורונה לא תהיה הגורם הקטלני המוביל: לדעת גייטס, 90% מהתמותה הבלתי-ישירה תהיה בשל תוצאות המגיפה. הסגר מפחית את הגישה לתרופות וחיסונים למחלות אחרות, וכך יעלו מספר המתים מאיידס וקדחת. הירידה בתפוקה החקלאית תחריף את הרעב ושיעורי החינוך יירדו. הנגיף עלול למחות את הישגיו של עשור שלם במאבק בעוני, מזהיר גייטס. כדי להתמודד עם סכנות אלו, גייטס קורא למדינות העשירות לרכוש חיסונים עבור העניות. זה לא לגמרי אלטרואיסטי: אם כמה מדינות יישארו נגועות, המגיפה תמשיך להגיע למדינות האחרות. אם מחיר החיסון במדינות העשירות יכסה את עלויות הפיתוח והייצור, הרי שההפרש למימונו במדינות העניות יהיה נמוך יחסית: 12-10 מיליארד דולר. גייטס סבור, שארה"ב צריכה לממן את רוב הסכום, ומקווה שתקציב כלשהו לצורך זה ייכלל בתוכנית הסיוע הבאה שיאשר הקונגרס. אקונומיסט מזכיר, שהשאלה האם בכלל תהיה חבילה שכזאת עודנה מצויה במחלוקת בין הרפובליקנים לדמוקרטים. הקיטוב הפוליטי בארה"ב הפך אפילו את עטיית המסיכה לנקודת מחלוקת בין הצדדים, וגייטס סבור לצערו שזה לא ישתנה אפילו אם ג'ו ביידן ינצח בבחירות. כאשר אין אמון ציבורי והמדיניות עברה מניתוח של עלות-תועלת לפסים פוליטיים, קשה לשנות את המצב. גייטס אפילו צופה, שאם ביידן ינצח – תומכיו של דונלד טראמפ יסרבו לעטות מסיכות כביטוי לזעמם והתנגדותם לממשל החדש. העדר המנהיגות בארה"ב פגע בתגובה לקורונה גם מחוצה לה, ממשיך גייטס. ארה"ב הובילה במשך שנים את המאבק במגיפות, והעדרותה הפעם מקשה בהרבה על השגת הסכמה ותיאום. מצב הרוח במדינות רבות הוא של נסיגה מהרב-לאומיות ומשיתוף פעולה באמצעות גופים בינלאומיים, וקשה לראות שינוי בגישה זו, שכן הקורונה פוגעת בהכנסותיהן של כל הממשלות. נדיבות נמצאת במחסור כאשר התקציבים לחוצים. יש עוד בעיה: לא די בכך שיהיה חיסון; צריכה להיות נכונות לקבל אותו. וגם פה ארה"ב נמצאת מאחור. סקר העלה, כי שליש מהאמריקנים לא יסכימו לקבל חיסון שיאשר מינהל התרופות והמזון (FDA) אפילו אם הוא יינתן חינם. אבל כאן יש לגייטס חדשות טובות: חסינות חלקית מפני הקורונה מושגת על-ידי חיסונים למחלות אחרות, והקורונה אינה מדבקת כפי שחששו תחילה. ההערכה האופטימית היא, שיהיה צורך לחסן 60%-30% מאוכלוסיית העולם כדי להגיע לחסינות העדר שתעצור את המגיפה. "למרבה המזל, זו איננו חצבת שמצריכה חיסון של 90%", מוסיף גייטס. התחזית האופטימית ביותר של גייטס היא שהחיסון לקורונה יימצא במהירות הגדולה ביותר בהיסטוריה. אם החיסון יהיה מוכן להפצה במועד עליו חושב גייטס, הוא יהיה ובגדול המהיר ביותר שיגיע לשוק. העולם נמצא על המסלול להשיג יעד זה. 150 חיסונים נמצאים בפיתוח, ושישה מהם כבר בניסויים קליניים רחבי היקף. גייטס כבר תרם מאות מיליוני דולרים ומוכן לתרום עוד, אך הכסף ממקורות פרטיים הוא מוגבל וגייטס קורא לממשלות ליטול את ההובלה, גם משום שהן שיצטרכו לספק את החיסון וגם כדי לחדש את אמון הציבור. עד כה הוקצבו 10 מיליארד דולר; זה אינו מספיק.