דניאל מייל, בודק העובדות של CNN, נותר כמעט חסר נשימה כאשר מנה בשידור חי לפחות 21 כזבים והטעיות בנאומו של דונלד טראמפ בוועידת המפלגה הרפובליקנית (29.8.20). טענות על החומה בגבול מקסיקו, מחירי התרופות, הטיפול בקורונה, האבטלה, על ג'ו ביידן – עוד ועוד כזבים. גם עמיתיו בוושינגטון פוסט עשו כמיטב יכולתם לעמוד בקצב – כותבת פרשנית התקשורת של העיתון, מרגרט סליבאן.
רבים אחרים עוסקים באותה מלאכה, אך דומה שרק מעטים מתייחסים אליה. יותר ויותר נדמה, שבודקי העובדות מנסים להציל ספינה ישנה, חלודה וטובעת באמצעות שאיבת המים מתוכה בספלים. "הלקח הגדול ביותר שלי מארבע השנים האחרונות הוא כנראה ההכרה בכך שרבים בארה"ב חיים ביקום אחר של חדשות/עובדות בלא מציאות משותפת לשלנו", הגדיר זאת צ'רלי וורצל בניו-יורק טיימס.
לאחר הבחירות בשנת 2016 אמרה סקוטי נל יוז ממחנה טראמפ: "למרבה הצער, אין יותר כזה דבר שנקרא עובדות". לדבריה, "הכזבים של טראמפ הם האמת בחלקים גדולים של האוכלוסייה". המשמעות היא, שהאמונה תופסת את מקום העובדה. מאז המצב רק החמיר, וכפי שצפו כמה חוקרים – הוקעת השקר רק גורמת לאנשים מסוימים לדבוק בו יותר. העדר הידיעה לאלו מקורות מידע להאמין, וחוסר האמון הגובר בתקשורת מצד רבים בציבור האמריקני, מוסיפים לבעיה הבסיסית של פוליטיקאים שקרנים.
בשבוע שעבר, מספרת סליבאן, היא התבקשה ליישב סכסוך משפחתי בנוגע לאמיתותו של דיווח עיתונאי שהופץ ברשת מסרונים. אחד מבני המשפחה נרעש מדיווח בניזווויק, לפיו מכונת מיון חדשה סולקה מאחד ממרכזי הדואר האמריקני והעובדים נאלצים למיין את המכתבים ידנית. בן משפחה אחר הטיל ספק בנכונות הדיווח. ואז התבקשה סליבאן לומר האם הייתה מפרסמת את הידיעה. היא לא נזקקה לזמן רב מדי כדי להגיע למסקנה שהידיעה מפוקפקת. המקור שלה היה עיתון מקומי, שכבר הספיק לחזור בו.
לבני משפחה אלו אכפת מהעובדות והם מספיק מעורבים כדי לתהות האם הידיעה הייתה נכונה. למרות שמבחינה פוליטית היה מוטב מבחינתם שהיא תהיה מדויקת, הם היו מספיקים פתוחים כדי לשמוע את ההפך. אבל לרוב האנשים אין זמן ואנרגיה כדי לבדוק את החדשות שהם קוראים בתקשורת או את הטענות שהם שומעים מהבית הלבן, או לתהות על קנקנן של תיאוריות הקונספירציה המופצות בפייסבוק.
רוב האנשים שוב אינם חולקים עם אחרים את האמון בארגוני חדשות או בגורמים פוליטיים, אמון המעניק להם את הביטחון בבסיס משותף של המציאות. וגרוע מכך: השטף של דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות הוא גם זדוני וגם בלתי ניתן לעצירה. בעולם כזה, התמודדות עם שקרים רשמיים וחיפוש האמת הם חיוניים. העמל של בודקי העבודות עודנו ראוי להערכה. אבל האמריקנים נמצאים בבעיה כאשר הם מחפשים בסיס עובדתי משותף, ושום דיווח על העובדות לא יפתור את הבעיה הזאת.
