הבחירות לנשיאות ארה"ב בעוד חודשיים יהיו שונות מאוד מכל מה שהכרנו: מגיפה, מיתון, מהומות, שיא באבטלה, שיא בבורסות, המועמד המבוגר ביותר בהיסטוריה, נשיא המדבר על התעלמות מהתוצאות. שבעה גורמים מביאים לכך שלמעשה אי-אפשר לצפות את תוצאות הבחירות – טוען דייוויד ביילר, שהכין אין-ספור תחזיות עבור וושינגטון פוסט. והוא מונה אותם.
1. הקורונה. עבור 100 שנה מאז שארה"ב הלכה לבחירות בעיצומה של מגיפה. אי-אפשר לדעת כיצד הבוחרים יגיבו. המגיפה גובה מחיר פיזי, כלכלי וגם פסיכולוגי. קרוב לשני שלישים מהאמריקנים חוששים שהם או בני משפחותיהם יחלו; האם הם ייצאו לקלפיות או לתיבות הדואר?
2. הכלכלה. הקורונה פגעה קשות בכלכלה האמריקנית, ומצב כלכלי קשה הוא בדרך כלל רע לנשיא המכהן. האבטלה אומנם ירדה מהשיא של 10%, אך עודנה גבוהה מאוד ועסקים רבים פועלים בצורה חלקית בלבד וענפים שלמים עשויים שלא להתאושש. למרות זאת, דונלד טראמפ עודנו מקבל ציונים טובים יחסית על טיפולו בכלכלה, והרבעון השלישי עשוי להצביע על התאוששות משמעותית. כאשר מצרפים את הסכנות הפיזיות והמתחים התרבותיים, הבחירות הופכות לבלתי ניתנות לחיזוי.
3. ההפגנות. ארה"ב חווה בחודשים האחרונים גל מתמשך של הפגנות ומהומות, מה שמביא את כולם להתמקד יותר בנושאים של גזע. לרוב, מפגינים אינם זוכים לאהדה רבה, אך כיום כמעט שני שלישים מהאמריקנים תומכים בהם. האירועים הגבירו את המודעות לאפליה גזעית, והזרקור על אלימות משטרתית מעצב מחדש את הפוליטיקה האמריקנית – אך איש עדיין אינו יודע באיזו צורה.
4. אמון הציבור. מזה 50 שנה יורד אמון הציבור האמריקני במוסדותיו, וכעת המגמה הגיעה גם לנערצים ביותר – הצבא והמשטרה. רוב האמריקנים אומרים שאינם סומכים על-אף זרוע של הממשלה. גם ארגונים חוץ-ממשלתיים מאבדים אמון, היחס הכללי כלפי התקשורת הוא של חוסר אמון וכך גם כלפי הדת המאורגנת. אנחנו מדינה עם מעט גיבורים ממסדיים, אומר ביילר.
5. שביעות הרצון. האמריקנים מאוכזבים מן המדינה בכלל. בסקר אחרון של גאלופ, רק 13% אמרו שהם מרוצים מהכיוון בו מתקדמת ארה"ב; שיעור זה הולם שלבים מוקדמים של משבר כלכלי ועימות פוליטי. התסכול מהקורונה, מהמוסדות ומהגזענות הממוסדת מאחדים את האמריקנים בחוסר שביעות רצון נרחב. ג'ו ביידן יכול לנצל זאת כמו ביל קלינטון ב-1992 או להיכשל כמו מיט רומני ב-2012.
6. שיעור ההצבעה. הבחירות יתנהלו בצורה שונה מאוד מאשר בעבר. צפון קרוליינה שיגרה בסוף השבוע (4.9.20) את המעטפות הראשונות להצבעה בדואר ומדינות רבות יצטרפו בקרוב. לשיעור חסר תקדים של 83% מן המצביעים תהיה אפשרות להצביע בדואר; אין אפשרות לדעת כמה מהם ינצלו אותה. שינוי זה עלול להפוך את הבחירות מאירוע חד-יומי לשבועות של ויכוחים, הצבעות, ספירה ועימותים משפטיים. אין שום תקדים לסקרים המביאים בחשבון הצבעה מוקדמת נרחבת בדואר.
7. דונלד טראמפ. הנשיא הנוכחי הוא חסר תקדים כמעט בכל מובן. ברוב שלוש שנותיו הראשונות, שיעור התמיכה בו היה נמוך – בסביבות 40%. אבל הוא כבר ניצח נתונים חלשים: לפני בדיוק ארבע שנים, פחות מ-40% מהמצביעים התייחסו אליו בצורה חיובית. ביידן הרבה יותר פופולרי מאשר הילרי קלינטון; טראמפ מתקשה לקבל את קולותיהם של מי שאינם סובלים אותו ברמה האישית.
המתימטיקה הבסיסית פשוטה: בוחרים אינם מרוצים מניהול משבר הקורונה בידי טראמפ ומהאופן בו הוא מתמודד עם הנושא הגזעי, והפופולריות שלו בתחום הכלכלה עדיין אינה מתורגמת לדי קולות כדי שינצח. אבל המירוצים לנשיאות השתנו בצורה דרמטית בחודשיים האחרונים בבחירות קודמות. אחרי 2016, איש אינו טוען שהסקרים מושלמים. כל מה שקשור לבחירות הנוכחיות לא עלה על הדעת; אין סיבה להניח שזה ישתנה עכשיו.
