- מאמרה של השחקנית והפעילה החברתית סינתיה ניקסון, אשר התמודדה ב-2018 ללא הצלחה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לתפקיד מושל ניו-יורק, פורסם בניו-יורק טיימס בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
בקיץ האחרון השתתפתי בשתי שיחות טלפון צמודות בנוגע לחידוש החיים בניו-יורק – שמבחינתי זה אומר חידוש תוכנית הטלוויזיה שלי ושליחת בני בן התשע, מקס, לבית הספר. ההבדל ביניהן היה חד ביותר ולימד אותי רבות במה אנחנו משקיעים בעידן הקורונה.
בשיחה בנוגע לתוכנית שלי, שמעתי על הבדיקות הרבות שערכו מומחי החיטוי ב"סט" ועל הארגון מחדש של משרדינו לצורכי בטיחות. שמעתי גם שהצוות ואנשי ההפקה יחולקו לקפסולות קפדניות, ייבדקו לפני שיחזרו לעבודה ולאחר מכן – עד שלוש פעמים בשבוע. שחקנים, שצריכים להוריד את המסיכות, ייבדקו מדי יום. מי שיגיע מחוץ למדינת ניו-יורק יישלח לבידוד של שבועיים לפני שיורשה להיכנס לאולפן. נרכשו מטהרי אוויר, מערכות הסינון שודרגו והוקמה מחלקה שלמה העוסקת אך ורק בבטיחות ובבדיקות. האולפן יעמיד רכבים והסעות וגם יותר מקומות חניה, כדי שכולם יוכלו לנסוע בבטחה.
השיחה השנייה הייתה עם ועד ההורים בבית הספר הציבורי בו לומד בני. שמעתי שמורים ואנשי מנהלה יוכלו לבחור האם להיבדק לפני תחילת שנת הלימודים, ושהמבקרים יוכלו להחליט האם חומם ייבדק. שמעתי על קפסולות בכיתות המוגבלות לתשעה תלמידים – הגבלה חסרת משמעות בהתחשב בכך שאנשי מנהלה, מורים והורים שגויסו כמורים מחליפים יכולים לנוע ביניהן בחופשיות. שמעתי שבדיקת 1,700 המבנים בבתי הספר תחל רק שבועות אחדים לפני פתיחת השנה; ב-1,000 מהם כבר תועדו בעיות אוורור. נדהמתי לשמוע שהשיטה לבדוק מערכות אלו היא שימוש במוט אליו מחובר נייר טואלט במהדק, כדי לבדוק את זרם האוויר.
המגיפה חשפה במלוא מערומיו את חוסר השוויון בחברה האמריקנית ובמיוחד בבתי הספר הציבוריים. המושל אנדרו קומו, אשר תואר כגיבור בשל טיפולו בקורונה, אחראי לקיצוץ של זמני של 20% בהקצבות לבתי הספר בחודשים האחרונים. בעיר ניו-יורק מדובר על 2.3 מיליארד דולר בשנה הקרובה. מפקח בתי הספר בעיר, ריצ'רד קרנזה, אומר שהמשמעות היא פגיעה אנושה בלימוד הפרונטלי, ביטול תוכניות ופיטורי 9,000 עובדים. אבל קומו מסרב להעלות את המיסים על 118 המיליארדרים במדינה, שהונם גדל ב-77 מיליארד דולר במהלך המגיפה – נתון המגמד את הגרעון הצפוי של המדינה השנה (14.5 מיליארד דולר).
עוד לפני המגיפה הייתה ניו-יורק המדינה השנייה בהיקף חוסר השוויון בחינוך: האיזורים העשירים קיבלו 10,000 דולר לשנה יותר לכל תלמיד מאשר האיזורים העניים. העירייה החמירה עוד יותר את המצב: ביל דה-בלסיו קיצץ בחודש יוני מיליארד דולר בתקציב החינוך. וזה לאחר שראש העירייה דחה את קריאת המומחים לסגור את בתי הספר. לפי מחקר של אוניברסיטת קולומביה, הסירוב עלה בחייהם של 18,500 מתים מהקורונה.
דה-בלסיו גם דחף לפתיחה מיידית של בתי הספר, בעוד לוס אנג'לס ושיקגו החליטו להמתין לסתיו ובינתיים לבצע את ההכנות הדרושות. הוא צדק באומרו שפתיחתם חיונית במיוחד למשפחות העניות ביותר, אבל הוא לא גיבה את דרישתו בנקיטת אמצעי הבטיחות הדרושים. רק איום בשביתת מורים הוביל אותו לדחיית הפתיחה, אך בפחות משבועיים. התוצאה היא, שכל התלמידים בבתי הספר הציבוריים אינם לומדים כלל ברוב ספטמבר.
במקום לגרום לתושבים העשירים ביותר לשלם יותר בזמן משבר, ניו-יורק מטילה את המעמסה על בתי הספר הציבוריים – למרות שפחות דולרים פירושם פחות אמצעי ביטחון, יותר מחלות ויותר מקרי מוות. הם לראשי המדינה והעיר היה אכפת מתלמידים חצי מכפי שאכפת להם משחקני טלוויזיה, היינו מעלים את ההכנסות ונותנים לבתי הספר שלנו את המימון הדרוש כדי להיפתח בבטחה. תשומת הלב המוקדשת לאולפני הטלוויזיה מוכיחה שהדבר אפשרי. האם לתלמידינו ולמורינו לא מגיעה אותה רמה של אכפתיות והשקעה?