דונלד טראמפ ו
ג'ו ביידן נראו כמצויים בעולמות שונים כאשר דיברו על הכלכלה בעימות הכאוטי ביניהם (30.9.20). טראמפ טען, ללא הוכחה, כי "המדינה חוזרת בצורה מדהימה". ביידן השיב, שההבראה ממיתון הקורונה איננה כה פשוטה, וכי אומנם עשירי ארה"ב מתאוששים – אך לא משקי הבית ולא המעמד הבינוני.
דבריו של ביידן קלעו לנקודה ממנה מזהירים כלכלנים מזה חודשים: ההתאוששות היא בצורת K. חלק מן המשק האמריקני עולה בעוד חלקו ממשיך לרדת, אומר טיים. השווי של המיליארדרים האמריקנים זינק ב-282 מיליארד דולר בין אמצע מארס לאמצע אפריל, דווקא בשיא הקורונה. הריבית אפסית ובעלי בתים יכולים להמיר הלוואות ישנות בחדשות וזולות בהרבה. המיתון שגרמה הקורונה הוריד לירידת מחירים, ממנה נשכרים מי שיכולים לרכוש מכוניות ולצאת למסעות.
מצבם של מיליוני אמריקנים אחרים רחוק מלהיות דומה. באותה תקופה של מארס-אפריל, איבדו 22 מיליון אמריקנים את משרותיהם. המצב השתפר מאז, אך באוגוסט שיעור האבטלה עדיין היה 8.4% לעומת 3% בלבד לפני המגיפה, או 8 מיליון מובטלים נוספים. מחירי המזון הבסיסי, אותו צורכים משקי הבית העניים, עלו. לא רק שקבוצות אלו אינן מתאוששות, אלא שהן נפגעות שוב: דיסני הודיעה על פיטורי 28,000 עובדים ומאות אלפים עלולים להיות מפוטרים מחברות התעופה, אם הממשל והקונגרס לא יאריכו את תוכנית הסיוע למגזר זה. תוכנית לסיוע במזון הסתיימה בשבוע שעבר בכמה מן המדינות, ופינוי חייבים מבתיהם צפוי להתחדש בעיצומו של החורף.
חלק מן האשמה מוטלת על הקונגרס. בחודש מארס הסכימו שתי המפלגות על תוכנית סיוע בסך 2.2 טריליון דולר, אך מאז הן שבו ונקלעו למבוי סתום. בעוד הדמוקרטים מציעים תוכנית של 3 טריליון דולר, הרפובליקנים מדברים על טריליון דולר בלבד. יו"ר בית הנבחרים,
ננסי פלוסי, הציעה לשר האוצר, סטיב מנוחין, תוכנית פשרה, אך אין כל ביטחון שהפעם יושג הסכם; מנוחין אומר שהסכום עודנו גבוה מדי.
בעוד הפוליטיקאים מתגוששים, תוכניות סיוע חשובות הגיעו לקיצן ואחרות מתקרבות לסיומן. הסיוע לחברות התעופה, שאפשר להן לשמר את עובדיהן, הסתיים ב-1.10.20. לפני חודשיים הסתיימה התוכנית שהעניקה תוספת של 600 דולר לשבוע לדמי האבטלה. התוכנית שסייעה לעסקים קטנים נסגרה ב-8.8.20. שתדלנים משני הצדדים, במיוחד אלו הפועלים בשמם של המגזרים שנפגעו בצורה קשה מהקורונה, אומרים שפניותיהם נופלות על אוזניים ערלות.
הזמן אוזל גם בתוכניות שמטרתן למנוע רעב מילדיהן של משפחות עניות. משרד החקלאות השיק תוכנית להזנת ילדים בעת סגירת בתי הספר, אך היא הסתיימה ב-30.9.20 – למרות שלמעלה ממחצית תלמידי בתי הספר הציבוריים עודם לומדים מרחוק. תוכנית אחרת, אשר מימנה ארוחות בבתי הספר הסגורים לילדים ממשפחות נזקקות, תסתיים בינואר משום שתקציבה יתרוקן. עובדי רפואה כבר רואים את ההשלכות על בריאות הילדים, עם מספר גדל במהירות של ילדים הסובלים מתת-משקל.
טיים מוסיף, כי מומחי דיור חוששים ממה שיקרה החל מחודש ינואר, כאשר תסתיים הדחייה בפינוי בתים עליה הורה המרכז לבקרת מחלות. באותה נקודה, השוכרים יהיו חייבים לא רק לשלם את שכר הדירה השוטף, אלא גם לפרוע את החובות שהצטברו בחודשים בהם קיבלו דחיית תשלום. עדיין לא ידוע כמה אמריקנים עלולים לאבד לפתע את קורת הגג שמעל ראשיהם, באחד החודשים הקרים ביותר של השנה – אבל ברור שאם לא ייעשה משהו כדי לסייע להן, יהיה זה מספר ניכר.
כל זה מתרחש במשמרת של טראמפ, אבל הוא ממשיך להתעקש שבנה את "הכלכלה הנהדרת ביותר בהיסטוריה" לפני הקורונה. זה נכון אם בוחנים את מעמדם של מיליארדרים כמו טראמפ. אבל אמריקנים רבים מן המעמד הנמוך לא היו מסכימים איתו עוד לפני הקורונה. בשנת 2018 לא יכלו 40% מן האמריקנים לכסות הוצאה בלתי צפויה של 400 דולר בלי ליטול הלוואה. באותה עת, שלושת האמריקנים העשירים ביותר היו שווים יותר מחמשת העשירונים התחתונים במדינה. מצבם של חלק מן האמריקנים יורע עוד יותר בשל אובדן ההגנה על בתיהם והסיוע ברכישת מזון. ואולי הגרוע ביותר: נראה שלרוב הפוליטיקאים פשוט לא אכפת.