שופט פדרלי בטקסס ביטל החודש צו של מושל המדינה, גרג אבוט, לפיו בכל מחוז תהיה תיבה אחת ויחידה בה ניתן יהיה להפקיד הצבעות בבחירות לנשיאות במקום לשלות אותן בדואר. כמה ימים מאוחר יותר בוטלה החלטתו בידי שלושה שופטי ערעור – שאת כולם מינה דונלד טראמפ. המשמעות: תהיה תיבה אחת גם במחוז ווילר, בו יש 4,000 מצביעים, ובמחוז האריס בו יש 2 מיליון. זהו לפחות אחד משמונה מקרים ברחבי ארה"ב בהם בתי המשפט הנמוכים צידדו בדמוקרטים ובארגוני זכויות אדם, אך פסקי הדין נהפכו בבתי המשפט לערעורים – בהם מינה טראמפ יותר שופטים יאשר כל נשיא ב-40 השנים האחרונות.
מקרים אלו, טוען ניו-יורק טיימס, מלמדים כיצד טראמפ יוצא נשכר מהמינויים הרבים שביצע – וזה עוד לפני שתיק כלשהו הגיע לבית המשפט העליון, בו הוא עומד לבצר רוב שמרני על-ידי מינויה של איימי קוני-בארט. טראמפ הצליח להגדיל את הסיכויים לכך שערעורים יידונו בפני שופטים שדעותיהם המשפטיות קרובות לאלו של הרפובליקנים, כולל בנושא זכות ההצבעה. להחלטות הללו עשויה להיות השפעה מהותית במדינות מפתח כמו ויסקונסין ואוהיו.
מספר תביעות הבחירות השנה גדול במיוחד, ועד כה הוגשו 350 כאלו בבתי משפט מדינתיים ופדרליים. רובן עוסקות בשאלה האם וכיצד יכולות המדינות להקל על ההצבעה מרחוק, בשל הקורונה. סקרים מעלים, כי תומכי הדמוקרטים צפויים יותר מאשר תומכי הרפובליקנים להצביע בדואר. הדמוקרטים וארגוני זכויות אדם טוענים, כי מגבלות שונות היו הגיוניות לפני הקורונה, אך כעת חייבים להתחשב במציאות החדשה. מדובר למשל בדרישה לצרף חתימה של עד על טופס ההצבעה, במגבלת זמן קשוחה למשלוח הטפסים ובמספר תיבות ההפקדה.
הרפובליקנים בראשותו של טראמפ טוענים, כי שינוי הכללים עלול להוביל להונאות נרחבות אשר יפגעו בלגיטימיות של התוצאות. במספר פסקי דין מן החודשים האחרונים נדחתה טענה זו בידי שופטים אשר מונו בידי הנשיאים ביל קלינטון וברק אובמה, בנימוק שלא הוצגה לה כל הוכחה. אבל שופטי ערעורים בטקסס, אלבמה ואוהיו – כולם בהרכבים אשר כללו מינויים של טראמפ – הפכו את אותם פסקי דין, אשר האריכו את המועד למשלוח הצבעות בדואר. שני פסקי דין של ערכאת הערעורים שאישרו הארכות דומות בוויסקונסין ופנסילבניה הונחו לפתחו של בית המשפט העליון. פסקי הדין שביטלו את ההחלטות הקודמות ושני הערעורים לעליון מבוססים על ההנמקה לפיה בתי המשפט אינם צריכים להתערב בהליכי הבחירות קרוב מדי ליום ההצבעה.
עורכי דין משני הצדדים מסרבים לייחס לשופטים מניעים מפלגתיים, וההחלטות אכן חוצות לעיתים גבולות אידיאולוגיים – מציין הטיימס. במינסוטה דחה שופט פדרלי אשר מונה בידי טראמפ עתירה של הרפובליקנים נגד הארכת המועד למשלוח פתקי הצבעה, ואילו שופט אותו מינה טראמפ במדינת רוד איילנד תמך בפשרה אשר השעתה את הדרישה לחתימת שני עדים או אישור נוטריוני על טפסי הצבעה בדואר. בית המשפט העליון דחה בקשה לערער על פסק הדין של רוד איילנד, כאשר הנשיא ג'ון רוברטס (מינוי של ג'ורג' בוש הבן) והשופט ברט קוואנו (מינוי של טראמפ) תומכים בדחיית הבקשה.
עם זאת, טראמפ השפיע בצורה משמעותית על האיזון בבתי המשפט הפדרליים. מאז נכנס לתפקידו הוא נתן עדיפות לבחירת שופטים לבתי המשפט לערעורים, וכיום למעלה מרבע השופטים מונו על ידו. בגדול, שופטים שמרנים מודרניים מפגינים זהירות כלפי כללים מדינתיים המבוססים על גזע, ומעניקים עדיפות לזכותן של המדינות לקבוע כללים שמטרתם למנוע הונאות על פני הרחבת זכות ההצבעה. בצד הפרוגרסיבי של המפה טוענים, כי שופטים אותם מינה טראמפ קיבלו החלטות "אנטי-דמוקרטיות" ב-85% מן המקרים.
הטיימס מציין, כי טראמפ שינה את הקו האידיאולוגי של שני בתי משפט לערעורים חשובים במיוחד: המחוז השלישי, המופקד על פנסילבניה, והמחוז ה-11, הכולל את פלורידה וג'ורג'יה. הוא גם צמצם משמעותית את הרוב הליברלי במחוז התשיעי, הכולל את אריזונה ונבאדה. הדמוקרטים אומרים, כי הם בונים את האסטרטגיה שלהם לשלב האחרון של הקמפיין על ההנחה שלא יזכו, לפחות לא באופן עקבי, בבתי המשפט לערעורים ובבית המשפט העליון. לכן הם מקווים להשיג פערי קולות משמעותיים, אותם לא ניתן יהיה להפוך בבתי המשפט.
