זו הייתה יזמות במהירות הבזק. החברות הטובות ביותר בענפים רבים הגיבו להתפרצות הקורונה במהירות מרשימה. עובדים התרגלו להשתמש בשיטות חדשות, כמו היוועדות חזותית משולחן המטבח. פעילויות בלתי רווחיות הוחלפו בבת אחת במה שנחשב לגישות מסוכנות, כמו "הקלק ואסוף". הדיגיטציה עברה לקצב מסחרר, עם זינוק בסחר המקוון, הבידור המקוון, רפואה מרחוק ולימוד מרחוק. האמת היא, טוען "The World in 2022", שחלק ניכר מכל אלו אינו בר-קיימא.
המנכ"לים ניצבים בפני שנה של חוסר יציבות, כאשר הם מתמודדים עם חדשנות בתוך החברות ואווירה עסקית סבוכה מחוצה להן: ברוב השנה לא יהיה חיסון זמין בצורה נרחבת וכלל לא ברור כיצד תתאושש הכלכלה העולמית. ההערכה היא, שהקורונה תעלה למגזר העסקי העולמי 20 טריליון דולר. כדי לשרוד בשנה הקשה הקרובה, סבור אקונומיסט, על המנהלים לעבור מחדשנות לטרנספורמציה, וליתר דיוק – להתמודד עם שלוש בעיות גאוגרפיות להן אין תשובות קלות.
ראשית: היכן לייצר? חברות מוצאות את עצמן בקו החזית של מאבקים פוליטיים על מכסים, טכנולוגיה, שינויי אקלים וחוסר צדק גזעי. טיק-טוק, ענקי הטכנולוגיה האמריקניים וענף היין הצרפתי – כולם כעת חלק ממאבקים גיאו-פוליטיים בין ארה"ב, סין ואירופה החורגים הרבה מגבולותיהם. דה-גלובליזציה, דהיינו חזרה למדינות-האם, נראית כתגובה המובנת מאליה. אבל קווין סניידר, שותף בכיר בחברת הייעוץ מקנזי, יוצא נגד התפיסה לפיה הגמישות צריכה לבוא על חשבונה של יעילות שרשרת האספקה. לדעתו, המנהלים יצטרכו לקבל החלטות קשות לצורך הפיכת שרשרת האספקה לקצרה יותר, מהירה יותר, חכמה יותר ובטוחה יותר.
השאלה השנייה: היכן הלקוחות ירצו לקנות? הסחר המקוון בשל הקורונה הזניק בבירור את אמזון וחברות דומות, אבל התמונה מגוונת מאוד כאשר מדובר על ענפים ומדינות. 60% מהאיטלקים קנו ברשת בזמן המגיפה, אבל רק 10% היו מרוצים. בחלקים רבים במרכז אירופה, שם תשתיות התחבורה פחות טובות והשימוש ברשת פחות נפוץ, חלק מן הצרכנים יחזרו לקניות פיזיות ברגע בו תסתיים המגיפה.
השאלה השלישית והקשה ביותר: היכן צריכים להיות העובדים? העבודה מרחוק זכתה לאהדה, עם שביעות רצון מצד העובדים ותפוקה מפתיעה. אבל היא עלולה להיות חרב פיפיות. היא עלולה ליצור מנהלים רודניים, ביורוקרטיה כבדה והתנגדות לרעיונות חדשים. ואילו עובדים שיש להם תנאי עבודה נוחים בבתיהם או שצריכים להשגיח על ילדיהם/הוריהם, לא ירצו לחזור למשרדים. גם זה עלול להיות בעייתי: מנהלים רבים יעילים פחות בתקשורת אלקטרונית מאשר פנים אל פנים, וניתוק ממושך יוצר מאבקי כוח. עובדים צעירים כבר מתגעגעים להתרועעות עם עמיתיהם, ואילו למבוגרים יימאס לבהות במסכים, במיוחד כאשר שיחות זום פולשות לשעות הערב ולסופי השבוע.
לפיכך, מסכם אקונומיסט, על המנהלים להכין את עצמם ואת החברות לעתיד משולב של עבודה מרחוק, משרדים קטנים יותר ומתחמי עבודה במיקומי-משנה. יהיה עליהם להתאים את סגנונות הניהול שלהם ולהקדיש יותר תשומת לב למורל ולרווחה של העובדים. סקר של חברת KPMG בין מנהלים מצא, כי הסכנה מספר אחת לדעתם כיום היא אובדן עובדים מוכשרים; לפני המגיפה היא ניצבה במקום ה-12. זה אומר, שאם מנהלים רוצים שחברותיהם ייצאו מחוזקות מן המגיפה, יהיה עליהם להתמודד קשה יותר על כשרונות בעולם שהתהפך על פיו.
