לחץ הדם של גיילה בר-טיילור, דמוקרטית שהפכה לתומכת של דונלד טראמפ, עולה בכל פעם שהיא קוראת את בדיקת העובדות של פייסבוק וטוויטר ואת הסתייגויותיהן מטענותיהם של טראמפ ורפובליקנים אחרים לגבי תוצאות הבחירות. "ממתי נעשינו כל כך טיפשים עד שהרשתות החברתיות צריכות לומר לנו מה לחשוב?", היא תוהה באוזני USA Today.
סקר שנערך לאחרונה העלה, כי רוב תומכיהן של שתי המפלגות סבורים שיש צנזורה פוליטית ברשתות, אבל ההערכה הזו רווחת במיוחד בימין – והיא גוברת. עם זאת, חוקרים אומרים שלא מצאו תימוכין לטענת הרפובליקנים ולפיה הרשתות מפלות לרעה את הקולות השמרניים (או את הליברליים). פרופ' סטיבן ג'ונסון מאוניברסיטת וירג'יניה אומר, שאם כבר – אזי יש ראיות ליחס מועדף לטובה לאתרי חדשות שמרניים.
ניתוח של מיליון פוסטים שביצעו אתר פוליטיקו ומכון המחקר Institute for Strategic Dialogue (שאינו מזוהה פוליטית) מצא, כי גורמי ימין הובילו את השיח ברשתות החברתיות בנוגע המחאה הגזעית וטוהר הבחירות – שני הנושאים החמים ביותר כיום. ואילו ג'ונסון מצא, כי קריאת מידע פלגני גבוהה פי חמישה בקרב שמרנים מאשר בקרב ליברלים. פייסבוק מעניקה עדיפות לבדיקה של חומר שהכניסה אליו רבות יותר, הוא מציין. גם פייסבוק הסבירה, כי היא בודקת יותר את החומרים הפופוליסטיים של הימין, כי יש אליהם יותר כניסות. מומחים מסכימים, שאלגוריתמים אינם בעלי נטייה פוליטית או מפלגתית, אלא מעדיפים תכנים הגוררים תגובות קולניות – משום שכך ניתן להצמיד אליהם יותר פרסומות.
הטענה לפיה הרשתות החברתיות מוטות לרעה נשמעת מזה זמן רב, אך התעצמה בשנים האחרונות כאשר הנשיא דונלד טראמפ העלה אותה. 90% מן הרפובליקנים והעצמאים הנוטים לרפובליקנים אומרים, כי יש לכל הפחות סבירות לכך שהרשתות מצנזרות נקודות מבט פוליטיות להן הן מתנגדות, וזאת לעומת 85% לפני שנתיים. והטענה הזאת באה במקביל להעלאת טענה דומה כלפי אמצעי התקשורת העיקריים.
את הוויכוח מעצימים כעת מקרים בהם הפלטפורמות מסמנות תכנים או חוסמות חשבונות, מסביר ג'ונסון. "טראמפ דחף ללא הרף את הגבולות המותרים בידי הפלטפורמות הללו ועשה דברים שהיו גורמים לחסימתם של חשבונות אחרים. התלונות על אפליה התעצמו כאשר הן התחילו לסמן אותן כמידע מטעה או כוזב".
חוקרים אומרים, כי קבוצות רבות לכל רוחב הקשת הפוליטית מרגישות שדעותיהן נמצאות תחת מתקפה מצד הרשתות החברתיות, אבל קשה לבחון את הטענה שמדובר באפליה, שכן הרשתות מוסרות מעט מאוד מידע על מדיניותן בנוגע להתרה או איסור של תכנים. מנכ"לי טוויטר ופייסבוק, ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, אמרו בשימוע בקונגרס, כי החברות מאזנות בין קידום חופש הביטוי לבין הסרת תכנים של שנאה, פגיעה והטעיה. לדבריהם, מדי פעם יש טעויות, אך המדיניות בעיקרה שווה כלפי הכל. תומכי טראמפ אינם קונים זאת, וממשיכים לטעון לאפליה לרעה שלהם, מדגיש USA Today.
פייסבוק וטוויטר קיימו פגישות עם שמרנים בכירים בניסיון לשכנע אותם שאינן מוטות לטובת הליברלים, ובכך גרמו להאשמות לפיהן דורסי וצוקרברג מנסים לפייס את טראמפ כדי שלא להיכנס לקו האש שלו. דורסי אמר בקונגרס בחודש שעבר, כי הרשתות צריכות להיות יותר פתוחים כלפי המשתמשים לגבי אופן בדיקת התכנים ולהציע דרך פשוטה לערער על ההחלטות.
אבל החוקרת השמרנית דניס מק'אליסטר טוענת, שאין די בהגברת השקיפות. לדעתה, הרשתות אינן מסוגלות לבדוק את התכנים בצורה שיטתית והוגנת, ולכן עליהן להפסיק לגמרי את הבדיקה למעט במקרים של איומים באלימות או פעילות פלילית אחרת, ולהימנע מן הבדיקות גם כאשר מופץ מידע כוזב בתקופות של בחירות. "לא צריך להתנהג כמו אימא טוויטר או אימא פייסבוק. תנו לאנשים להגיד כל מה שהם רוצים ותסמכו עליהם. הם מספיק מבוגרים להתמודד עם זה. הרשתות צריכות להפסיק לנסות להגן על הרגשות של כולם".
