כאשר הומצאו השבבים בשנת 1958, השימוש העיקרי בהם היה בטילים גרעיניים. היום מיוצרים טריליון מדי שנה – 128 לכל אדם בכדור-הארץ – בשוק שהיקפו 450 מיליארד דולר; בכל מכונית חשמלית יש 3,000 מהם. סוגים חדשים של מחשוב פורצים במהירות, כולל בינה מלאכותית וכריית מידע, והביקוש לשבבים רק ילך ויגדל. לאף ענף – אומר אקונומיסט – אין שילוב דומה של מדע, תחרות קשה ומורכבות. גם השפעתו עצומה: אם תשובש אספקת השבבים, הפעילות הכלכלית עלולה להיעצר.
שום ענף גם אינו נפיץ כמותו. במשך כמה שנים הגבילה ארה"ב את מכירת השבבים לסין, שאינה מסוגלת לייצר בעצמה את כל הכמות הדרושה לה. אבל כעת הייצור בארה"ב פוחת, הוא מתרכז במזרח אסיה, סין רוצה להגיע לאספקה עצמית – וקווי החזית הגיאו-פוליטיים משתנים. במאה ה-20 צוואר הבקבוק המשמעותי ביותר של הכלכלה העולמית היה ייצוא נפט דרך מיצרי הורמוז; בקרוב עמק הסיליקון יהיה תלוי בפארקים טכנולוגיים חדשים בקוריאה הדרומית וטייוואן.
Nvidia היא כיום יצרנית השבבים הגדולה ביותר בארה"ב, עם שווי שוק של 320 מיליארד דולר. השאיפה לשפר עוד יותר את השבבים – שיתחממו פחות ויעבדו מהר יותר – מכניסה לשוק שחקנים נוספים. בחודש נובמבר השיקה אפל מחשבי מקינטוש ובהם שבבים מתוצרתה; היא כבר עושה זאת באייפונים. אמזון מפתחת שבבים למרכזי המידע שלה. התחרות הציתה גם את השוק העסקות: Nvidia מציעה 40 מיליארד תמורת Arm המייצרת מודלים לעיצוב שבבים. מגמה נוספת היא למיזוגים; המאבק בן 60 השנים לעליונות בתחום עומד להסתיים. חוק מור, לפיו מחירו של מחשב ייחתך במחצית תוך 24-18 חודשים, עומד לפוג. כל דור של שבבים קשה יותר לייצור, ובשל העלויות הגבוהות של ייצור המפעלים – הסיכונים מעולם לא היו גדולים יותר. מספר היצרנים הגדולים צנח מ-25 בתחילת המאה לשלושה בלבד.
אינטל, המפורסמת בשלישייה שנותרה, מצויה בצרות. היא פיטרה את המנכ"ל שלה – הודאה בכך שנותרה מאחור. היא עשויה להפסיק את ייצור השבבים המתקדמים ביותר שלה ולהוציא חלק מייצור האחרים למיקור חוץ. כך יישארו רק שתי חברות: סמסונג בקוריאה הדרומית ו-TSMC בטייוואן. השנייה הודיעה לאחרונה על אחת מתוכניות ההשקעות הגדולות ביותר בעולם של חברה פרטית.
השינוי הגדול השני מתחולל בסין, אומר אקונומיסט. ארה"ב ביקשה לוודא שגם סין תישאר מאחור. האמברגו שהחל מנימוקים ביטחוניים נגד Huawei מקיף כעת קרוב ל-60 חברות סיניות, כולל רבות המעורבות בתחום השבבים. היצרנית המובילה בתחום, SMIC, הוכנסה לרשימה שחורה של ארה"ב, כמו גם יצרנית הסמארטפונים שיאומי. צעדים אלו מתחילים להכאיב: ברבעון אחרון צנחו מכירותיה של TSMC ללקוחות סיניים ב-72%. בתגובה האיצה סין את מאמציה להגיע לאספקה עצמית מלאה, תוך מתן סיוע ממשלתי ב-100 מיליארד דולר; בשנה שעברה נרשמו בסין 50,000 חברות הקשורות לענף השבבים והאוניברסיטאות הגבירו את ההכשרה בתחום.
אין להתעלם מן הסכנות, מדגיש אקונומיסט. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, הבית הלבן עשוי להתפתות להדק עוד יותר את האמברגו כדי להאט את ההתקדמות הסינית; לצעד כזה עלולות להיות השלכות קשות. הדואופול של סמסונג ו-TSMC עלול לנצל את כוחו ולהעלות את המחירים. הייצור של חמישית מן השבבים כבר מבוצע בטייוואן, שלטענת סין מהווה חלק ממנה ושהיא מאיימת לפלוש אליה. ענף השבבים מצוי בנקודה בה ארה"ב וסין יכולות לחנוק זו את כלכלתה של זו.
כמה ניצים בארה"ב ובאירופה רוצים להגיב בסובסידיות שלהם לענף השבבים, אבל הדבר יפגע בתחרות החופשית של העיצוב והצעד ייכשל בסופו של דבר, סבור אקונומיסט. במקום זאת, על הלקוחות הגדולים כמו אפל ללחוץ על שתי היצרניות לגוון את מיקומם של המפעלים. ארה"ב צריכה ללחוץ על קוריאה הדרומית וטייוואן לצמצם את הסיוע שהן נותנות לחברות המקומיות, כך שיהיה כדאי להקים מפעלים במדינות נוספות. הנשיא ג'ו ביידן צריך ליצור מערכת סחר עם סין בתחומים רגישים, כמו שבבים, אשר תשמר את שרשרת האספקה והאינטרסים המערביים גם יחד. כאמור, השבבים הראשונים הותקנו בטילים גרעיניים; יש למנוע מהם להפוך לנשק במלחמה הקרה של המאה ה-21.
