כספי משלם המיסים האמריקני צריכים ללכת למוצרים אמריקניים אשר יוצרו בידי פועלים אמריקנים וכוללים חלקים אמריקנים – אומר הנשיא ג'ו ביידן. והוא מגבה את דבריו במעשים: צו נשיאותי (26.1.21) לפיו חלק גדול יותר מתקציב הרכישות הפדרלי – 600 מיליארד דולר בשנה – יופנה ליצרנים מקומיים. אבל ההתחייבויות הבינלאומיות של ארה"ב יגבילו את המשמעות המעשית של הצו, סבור אקונומיסט.
כבר בשנת 1933 חתם הנשיא הרברט הובר על צו המעניק עדיפות לתוצרת בארה"ב ברכישות מעל 10,000 דולר, כך שלפחות מחצית מהרכישות של כל סוכנות יהיו בארה"ב – ובתנאי שהתוצרת המקומית יקרה בשיעור של עד 6% מן המיובאת. הנשיא דונלד טראמפ חתם על עשרה צווים בניסיון להרחיק יצרנים זרים, כולל עדיפות לתוצרת מקומית גם אם היא יקרה בשיעור של עד 20% והוראה לייצור מקומי של 95% ממוצרי פלדה וברזל, ו-55% במוצרים אחרים. ביידן יכול להעלות את השיעורים הללו. הוא גם רוצה להבטיח שהדרישות הללו ייצרו משרות, אם כי לא ברור כיצד יעשה זאת. הממשל יפרסם בקשות של חברות לפטורים. הממשל יחפש חברות קטנות כדי למלא חללים ברכש.
מה משמעותם של השינויים הללו מבחינת החברות? ספקים מקומיים רבים אדישים להכרזות ומצפים לראות מה יתרחש בפועל. חלק מן החברות האמריקניות אומרות שקשה למצוא תחליפים לייבוא ושהדבר יביא להתייקרות מוצריהן ויפגע קשות ביכולתן להתחרות בחו"ל. השינויים שהכניס ביידן בהליך הפטורים נראים סבוכים ועלול להיות להם אפקט מצנן על המספר שיינתן בפועל. אם הממשל ינסה לתעל במהירות כספים לתוצרת ארה"ב מבלי לבנות את שרשרת האספקה המתאימה, הצורך בקבלת פטור ממגבלות הייבוא עלול לעכב פרויקטים.
מהלכיו של ביידן עלולים להיראות כפגיעה בשותפות הסחר של ארה"ב, אך לא בטוח שהם ישפיעו בצורה משמעותית על ספקים זרים גדולים. כל הזמנה מעל 182,000 דולר פתוחה לכל 19 חברות "הסכם הרכש הממשלתי", הכוללות את אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי, יפן וקוריאה הדרומית, כמו גם למדינות אחרות להן יש הסכמי סחר עם ארה"ב. ההערכה היא, שרק 5 מיליארד דולר מתוך רכש ממשלתי של 291 מיליארד דולר בשנים 2015-2014 הופנו לשש היצואניות הגדולות ביותר. בלא שינויי חקיקה, יהיה קשה למנוע מחברות זרות את חלקן בעוגת הרכש.
ביידן אמר, שהוא רוצה לפעול עם שותפי הסחר של ארה"ב כדי להכניס מודרניזציה בחוקי הסחר הבינלאומיים, כולל אלו הנוגעים לרכש ממשלתי. אבל גם זה עלול להיות קשה: כאשר בחודש נובמבר ניסה ממשל טראמפ להסיר כמה מוצרים רפואיים ממנגנון הרכש הממשלתי, הוא נתקל בהתנגדות של בריטניה, האיחוד האירופי ושווייץ. ואם ארה"ב תנטוש את ההסכם, היא לא תוכל לייצא לממשלות בחו"ל.
כמה משותפות הסחר של ארה"ב חוששות שמא ביידן יוסיף תנאים מגבילים לשימוש בכספי הסיוע לקורונה, ובכך יעקוף את כללי מנגנון הרכש. אבל זה יכול לגרום בעיות בשרשרת האספקה, מציין אקונומיסט. בשנת 2009 אסר ממשל אובמה להשתמש בכספי הסיוע (במשבר הפיננסי) לרכישות מקנדה. המציאות של הייצור המשולב בצפון אמריקה הכריח אותו לחזור בו. קל לדבר על פרוטקציוניזם במסע הבחירות; יישומו הוא סיפור אחר לגמרי.
