ג'ינה ביסינאנו הייתה דמות יוצאת דופן בין המסתערים על הקפיטול: מגפי שאנל, סוודר של לואי ויטון ומשקפי שמש אופנתיים. אבל המעבר שלה מבעלי של בוטיק בבוורלי הילס להתפרעות בוושינגטון, מסמלת את הקואליציה שעמדה מאחורי ההסתערות – כותב אקונומיסט. לפני 2016 ביסינאנו לא התעניינה בפוליטיקה. היא החלה להיות מודאגת מפדופילים השולטים בממשלה. כאשר פרצה הקורונה, היא השתתפה במחאות שבועיות נגד הסגר והפכה לתומכת קולנית של דונלד טראמפ. כאשר הוא עודד את תומכיו להגיע לוושינגטון לקראת אישור נצחונו של ג'ו ביידן, היא צייצה: "אני אהיה שם". כאשר הבניין נפרץ, היא הרימה את המגאפון שלה וקראה: "פטריוטים חזקים וכועסים הגיעו לעזרה. זוהי 1776".
כוחו של הימין הקיצוני גובר גם בזירה העולמית. על-פי נתוני האו"ם, מספר המתקפות שלו גדל פי שלושה בשנים 2020-2015. הוא מגביר את כוחו באמצעות גיוס תומכים מפופוליסטים ותומכי תיאוריות קונספירציה, ונעזר בחוסר שביעות הרצון מן הטיפול בקורונה. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, מגדיר את הטרור של העליונות הלבנה כ"סכנה משמעותית וגוברת". המסלול שהוביל אשת עסקים מבוססת לניסיון להפיל את ממשלתה, נטוע היטב ברחבי העולם.
הימין הקיצוני הוא בינלאומי לכל דבר. נושאים מקומיים הפכו באמצעות המדיה החברתית ל"מזימות נגד הגזע הלבן". פנתיאון של "קדושים" קיצוניים האחראים למעשי זוועה זוכים להערצה במטרה לעודד פעולות דומות. קיצונים לבנים, המאוחדים באידיאולוגיה של התקרבנות לבנה, נוסעים ברחבי העולם לפסטיבלים של מוזיקה ואומנויות לחימה, מצעדים ומחנות אימונים. חלקם אפילו לחמו בעימות בין רוסיה לאוקראינה, בשני הצדדים. המגיפה וההסתערות על הקפיטול עודדה אותם וחשפו אותם לקהלים חדשים. האמריקנים התמלאו אימה כאשר ראו את דגלי הקונפדרציה בקפיטול ב-6 בינואר. בגרמניה זה נראה יותר מדי מוכר: ב-29.8.20 ניסו מאות מפגינים להסתער על בניין הרייכסטג כאשר בידיהם דגל הקרב של האימפריה הגרמנית ונבלמו בידי המשטרה.
המחאות נגד הסגר כנראה ימשיכו לאחד קבוצות אלו סביב תיאוריות קונספירציה. הקבוצה שניסתה להסתער על הרייכסטג התפצלה ממחאה נגד הסגר בה השתתפו 38,000 איש, אשר הגיעו מכל רחבי אירופה. ב-8 בינואר התאספו מתנגדי סגר בפראג; מספרם היה מועט, אך הרכבם לימד רבות – מתנגדי צוענים, מתנגדי מוסלמים ותומכי טראמפ. אחד מהם עטה את מסיכת השלד של הארגון הניאו-נאצי אטומוואפן; חלקם ענדו טלאי צהוב ובתוכו המילים "לא מחוסן".
חוקרים רבים הזהירו אשתקד, כי הקשיים הכלכליים והמגבלות הממשלתיות בשל הקורונה, יוצרים קהל המוכן להאזין לתיאוריות קונספירציה ולימין הקיצוני. שתי הקבוצות התסיסו מחאות מקוונות ונגד הסגר, תוך ניצול רגשות המצוקה והצעת "הסברים" לקשיים. הם הטילו את אשמת הנגיף על היהודים, על הסינים או על המהגרים, וטענו שהסגרים הוטלו בידי אליטה בינלאומית. הימין הקיצוני יישם שיטות בהן הוא פועל מזה שנים, תוך משיכת תשומת הלב לנושאים כמו הגירה וניצול ילדים.
תהליך דומה הוביל ל-6 בינואר, כאשר תומכי טראמפ התערבבו באנשי עליונות לבנה, מתנגדי הממשל ותומכי QAnon, אשר כולם תודלקו בטענות הכזב של דונלד טראמפ בנוגע לבחירות. נוצרו גם קואליציות דומות. עוד לפני בחירתו של טראמפ, מפלגות פופוליסטיות ברחבי העולם ניצלו בהצלחה את התלונות של מי שחשו זנוחים בידי הפוליטיקאים. כאשר הקורונה פרצה, מפלגות כמו מפלגת החרות באוסטריה והליגה הצפונית באיטליה אמרו לתומכיהן שהמהגרים אשמים. כאשר הסגרים התרחבו, הפופוליסטים קראו למחות נגד מדיניות הממשלה.
כל אלו יצרו את הקרקע הפורייה לעלייתן של תיאוריות קונספירציה, ממשיך אקונומיסט. עלייתו של
QAnon מדגימה זאת. מה שהיה תיאוריות המוגבלות לארה"ב, בחסות המגיפה הן הגיעו אפילו ליפן. לכל מדינה יש גרסה משלה לאותו סיפור בסיסי: קבוצה של סוכנים אפלים מושכים בחוטים מאחורי הקלעים וחובה להביס אותם. היו אפילו מי שהאמינו, כי טראמפ מוביל מסע שחרור נגד ה"דיפ סטייט".
כאשר טראמפ שוהה במאר-א-לאגו ו-Q, "נביא התנועה", שומר על שתיקה, לחסידיה יש שתי אפשרויות: להודות שהכל היה שטות אחת גדולה, או לעוות אירועים חדשים ליצירת השקפת עולם קיצונית עוד יותר. התנועה האנטי-ממשלתית Sovereign Citizens הטוענת שמאז 1871 לא היה בארה"ב נשיא לגיטימי ושמאותה שנה היא נשלטת בידי הסיטי של לונדון, אף האמינה שב-4.3.21 יושבע טראמפ לנשיא ה-19 וימשיך מהמקום בו סיים יוליסס גרנט. זוהי כמובן פנטזיה פרועה, אבל הדיבורים של QAnon על "הוצאות להורג" ו"גרדומים" הם הסיבה לכך שהמשמר הלאומי עודנו מוצב בוושינגטון.
