האם חנות יישומוני הסמארטפון של אפל היא כמו מועדון פרטי, בה זכותה לקבוע את הכללים, גם אם המשמעות היא למנוע את כניסת מי שאינו מוצא חן בעיניה? או שמא היא דומה יותר לכיכר השוק, כך שכל אחד רשאי לפעול בה? זו השאלה העומדת במרכזו של משפט שנפתח השבוע (3.5.21) בקליפורניה, מדווח אקונומיסט.
המאבק הוא בין אפל לבין Epic Games, יצרנית משחק הווידאו הפופולרי "פורטנייט". אפיק טוענת, כי אפל ניצלה לרעה את מעמדה הדומיננטי כאשר סילקה את "פורטנייט" מהחנות שלה בשנה שעברה, לאחר שזו ניסתה להציע מערכת תשלומים נפרדת. אפל טוענת, כי אפיק מנסה להתחמק מחובתה לשלם עמלה של עד 30%.
ניצחון של אפיק ישנה מן היסוד את כלכלת היישומונים לסמארטפון, כי יצרניהם יוכלו להציע מערכות תשלום משלהם ואולי אפילו חנויות יישומונים משלהם. שני אלו יפעילו לחץ על רווחיה של אפל בעסקי השירותים, ששולי הרווח בהם עולים על 70%. עם זאת, מומחים סבורים שסיכוייה של אפל עדיפים: תקדימי ההגבלים העסקיים נוטים נגד אפיק והשופטת בתיק הביעה ספקנות בנוגע לעמדתה. אבל אפילו אם אפל תנצח, זה עלול להיות נצחון פירוס. הוא יוסיף שמן לדליקת הדיון בין רגולטורים ברחבי העולם: עד כמה להגביל את חברות הטכנולוגיה הגדולות, הנתפסות כשומרי הסף לחלקים הולכים ומתרחבים של המשק כולו.
שומרי הסף עתיקים כמו הכלכלה עצמה – החל מגשרים ורכבות וכלה ברשתות לאומיות כמו וולמארט. הם גם לא בהכרח רעים. בלא הפיקוח האפקטיבי בעיקרו של אפל על חנות היישומונים שלה, עסקי היישומונים היו הרבה יותר קטנים, כי הלקוחות היו חוששים מפני הונאות ותקלות. פתיחת חנויות נוספות אולי תגביר את התחרות, אך גם את סכנות האבטחה. שומרי הסף הדיגיטליים יכולים להתאים את השווקים לשינויים בצורה קלה יותר מאשר עמיתיהם האנלוגיים.
הבעיה הגדולה יותר היא, ששומרי הסף הדיגיטליים אינם הרודנים הנאורים שהם מתיימרים להיות. כדי להגן על העמלה שלה, אפל מכריחה את מפתחי היישומונים להשתמש בשירותי התשלום שלה ואוסרת עליהם לעמוד בקשר עם האתרים שלהם עצמם. זוהי ליבת הטענה בתביעה נוספת נגד אפל, שהוגשה בידי ספוטיפיי, שירות הזרמת וידאו, ואשר הנציבות האירופית נטלה לידיה בסוף אפריל. ספר החוקים של אפל נעשה סבוך ביותר ונאכף בצורה חלקית בלבד.
אפל טוענת, כי היא פועלת בשטח שלה: היא הקימה את החנות והיא איננה מונופול. אם מפתחים אינם אוהבים את כלליה, הם יכולים לפנות ל-Play Store של אנדרואיד או ליצור יישומון המופעל דרך הדפדפן. מבקרי החברה משיבים: לא ממש. כל מפתח הרוצה לעשות כסף טוב, צריך להיות בחנות של אפל. ואילו לגבי הצרכנים – המעבר מהאייפון לאנדרואיד הוא לרוב בעייתי; נתח השוק של אייפון בארה"ב הוא קרוב לשני שלישים.
התביעה של אפיק נגד אפל נקבעה לשמיעת הטיעונים בתוך מספר שבועות, אך רוב תיקי ההגבלים נמשכים שנים ארוכות. וגם כאשר יש פסק דין, לעיתים זה מאוחר מדי: הנציבות האירופית הטילה שלוש פעמים קנסות על אלפאבית, חברת-האם של גוגל, בסכום מצטבר של 8 מיליארד אירו – ולא הרבה השתנה. המשתמשים באנדרואיד אומנם מתבקשים לבחור את מנוע החיפוש, אך נתח השוק של גוגל נותר כשהיה.
הנציבות מנסה כעת מסלול אחר. בחודש דצמבר היא הציעה את "חוק השווקים הדיגיטליים", המונע ויכוחים ארוכים על שאלות כגון מהו השוק הרלוונטי, באמצעות הגדרה ברורה. חברה בעלת מחזור של לפחות 6.5 מיליארד אירו בשלוש השנים האחרונות ועם לפחות 45 מיליון משתמשים בשלוש ממדינות האיחוד, תהיה חייבת להישמע לכללים ברורים. בין היתר, ייאסר למנוע ממפתחי יישומונים להציע קישור לאתרים שלהם וייאסר על החברות הגדולות להעניק עדיפות למוצריהן שלהן (כפי שעל-פי הנטען עושה אפל בשירות הזרמת המוזיקה שלה).
למרות שהם חושבים באותם כיוונים, רגולטורים במדינות אחרות לא בטוחים שספר חוקים עבה יספק את הסחורה. בריטניה צפויה לפעול בצורה יותר גמישה, לאחר שהקימה מאסדר חזק בדמות יחידת השווקים הדיגיטליים. נציבות הסחר הפדרלית עשויה להפוך לגוף המקביל בארה"ב, אם כי הקונגרס עדיין עשוי לתרגם את הכעס הבין-מפלגתי הגובר על חברות הטכנולוגיה לחוק דמוי זה האירופי.
אקונומיסט צופה, כי יידרשו מספר שנים לארגן את כל זה, אך תהיה זו הפתעה אם שומרי הסף הדיגיטליים לא ימצאו את עצמם מפוקחים כמו קודמיהם האנלוגיים. וגם אם אפל תנצח בתיק מול אפיק, היא עשויה להתחיל לשנות חלק מהמדיניות שלה.
