היה זה שבוע קופצני לרצון הטוב משני עברי האוקיינוס האטלנטי. ב-14.7.21 אירח שגריר צרפת בוושינגטון, ז'אן איב לה-דריאן, את שר החוץ, אנתוני בלינקן, לרגל יום הבסטיליה ושיבח את "המומנטום הטרנס-אטלנטי החדש" בין ממשל ביידן לבעלות בריתו במערב אירופה. למחרת אירח הנשיא ג'ו ביידן את הקנצלר אנגלה מרקל והשניים הודיעו על "הכרזת וושינגטון", ובה חזון משותף על עקרונות דמוקרטיים, זכויות אדם ועולם פתוח.
ברור שהאליטה הפוליטית האירופית נשמה לרווחה עם השינוי באווירה בהנהגתו של ביידן, אך היא חוששת משובו של הטראמפיזם – מסביר וושינגטון פוסט. אפילו עם ביידן ועוזריו תומכי הרב-לאומיות, יש לא מעט בעיות ביחסים בין הצדדים. את חלקם יהיה קשה לפתור – כולל בענייני סין, רוסיה, סחר והאסדרה של ענקי ההיי-טק. וישנו נושא שינויי האקלים: ממשל ביידן מנסה לגייס את בעלות ברית ושותפותיה של ארה"ב לטפל בבעיה אחרי שנות ההזנחה של דונלד טראמפ, אבל אירופה מתקדמת עם צעדים משלה העלולים להביא להתנגשות עם ארה"ב.
בשבוע שעבר (14.7.21) הודיעה הנציבות האירופית של תוכנית שאפתנית להפסקת פליטת גזי החממה ב-2050. התוכנית כוללת מיסוי על דלק מטוסים, איסור על מכירת מכוניות דלק ודיזל, הגברת השימוש באנרגיה חילופית וגיוס כספים כדי לסייע לשכבות החלשות להפסיק את השימוש בדלקים מוצקים. הסעיף הטעון ביותר מבחינה פוליטית הוא ההצעה להטיל מכסים על חלק מן המוצרים המיובאים ממדינות מזהמות – כולל ארה"ב. ממשל ביידן הביע את התנגדותו להצעה.
לא בטוח שהתוכנית תמומש; לשם כך יש צורך בהסכמתן של כל 27 מדינות האיחוד ובאישורו של הפרלמנט האירופי, וצפויה התנגדות מצד מדינות התלויות בדלקים מוצקים. המבקרים טוענים שצעדים כמו המכס המוצע מלמדים עד כמה הפעילות בנושא שינוי האקלים עלולה להיות בלתי פופולרית בקרב הציבור, שיגלה שהוא משלם יותר בשל כך. אפילו ניו-יורק טיימס ציין, כי קיימת דאגה שמא השכבות החלשות ישאו בנטל בלתי פרופורציונלי. ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, אמר לאחרונה, כי חייבים לפעול בנושא כך שכל שכבות האוכלוסייה יוכלו לשמר את אורח חייהן, וכי יש להבטיח את תמיכתם של כל התושבים.
מעצבי התוכנית טוענים, כי בסופו של דבר יתרונותיה יעלו על ההתייקרות הזמנית הכרוכה במעבר מדלקים מוצקים לאנרגיה נקייה. ממשל ביידן ניצב בפני ויכוח פוליטי דומה בוושינגטון, כאשר הוא מנסה להעביר הצעת תקציב בסך 3.5 טריליון דולר הכוללת כמה פרויקטים מרכזיים בתחום האקלים. מדענים ופעילים בתחום הסביבה מדגישים, כי הימנעות מפעולה איננה אופציה. "החשש מעלויות נוספות מתעלם מהעלויות הכבדות הקיימות של שינויי האקלים, בשל הריבוי של אירועים קיצוניים קטלניים", אומר פלביו לֶנֶר מאוניברסיטת קורנוול. גלי החום בצפון-מערב ארה"ב וקנדה מחד-גיסא, והשטפונות ההרסניים בגרמניה מאידך-גיסא, הם הדוגמאות הטריות ביותר. בלי צעדים אגרסיביים, מזהיר לנר, אירועים כאלו יתרבו ויחמירו, עם מחיר כבד יותר ויותר הן לתושבים והן לממשלות.
