הסיעה הדמוקרטית בסנאט החלה רשמית (יום ג', 10.8.21) את נסיונה להביא להרחבה הגדולה ביותר בשירותי הרווחה בארה"ב מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת, כאשר הציגה את מסגרת התקציב שהיא מציעה לשנת 2021/22 בסך 3.5 טריליון דולר. המסגרת כוללת הגדלה ניכרת של ההוצאות על בריאות, טיפול בילדים ובזקנים, חינוך ושינויי אקלים.
הדמורקרטים מקווים לאשר את המסגרת עוד השבוע, לאחר האישור הצפוי של השקעת טריליון דולר בתשתיות. אם כל 50 הסנאטורים הדמוקרטים יתמכו בהצעה, היא תעבור בזכות הקול המכריע של סגנית הנשיא, קאמלה האריס. התקציב מצריך 50 קולות בלבד ואין צורך להתגבר ב-60 קולות על הפיליבסטר של האופוזיציה. התקציב וחבילת התשתיות יממשו את חזונו של הנשיא ג'ו ביידן להשקעות עתק במודרניזציה של התשתיות החינוכיות לצד הרחבת המעורבות הממשלתית ברווחה – תוך רפורמה בחוקי המס הפדרליים.
לצד זאת, מציין ניו-יורק טיימס, התקציב יבחן את יכולתו של ביידן לשמור על הרוב הצר שלו בסנאט. גם אם הצעת המסגרת תעבור, יהיה צורך בעבודת נמלים של קביעת פרטי התקציב לשנה המתחילה ב-1 באוקטובר. שמירת הרוב לא תהיה משימה פשוטה, לנוכח העובדה שכמה מן הסנאטורים המתונים כבר הביעו דאגה מגודל התקציב המוצע. הדמוקרטים מצידם רוצים לדחוק עד לקצה האפשרי את גבולות ההליך התקציבי, כך שיכללו בו כמה שיותר תוכניות שלא יזדקקו לרוב מיוחס.
הדמוקרטים מקווים להאריך כמה מן הצעדים שנכללו בחבילת הסיוע לקורונה שאושרה בחודש מארס, בסך 1.9 טריליון דולר. המאבק הקשה באמת יהיה על הצעדים התקציביים שמטרתם לחולל מהפכה בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה. מדובר בין היתר בהרחבת שירותי "מדיקייר" (לנזקקים) כך שיחולו גל על רפואת שיניים ויממנו טיפולי עיניים ואוזניים; הרחבת המימון לטיפול ביתי בקשישים ומוגבלים; וחינוך חינם בבית הספר היסודי ובשנתיים הראשונות של קולג'ים קהילתיים.
חלק מן הסנאטורים ובראשם יו"ר ועדת הכספים, ברני סנדרס, שואפים להרחיב את חופשת הלידה בתשלום ולהשוותה למדינות מפותחות אחרות. התקציב גם כולל את הפחתת מחיריהן של תרופות המרשם אותן רוכש הממשל במסגרת תוכנית "מדיקייר". עוד מוצעות השקעות חסרות תקדים בהיקפן בריכוזי האוכלוסייה של האינדיאנים.
במסגרת התקציב מבקשים הדמוקרטים גם להפחית את פליטת גזי החממה ולמנוע שריפות ענק; לממן מחקרים בנוגע להשפעת שינויי האקלים על החקלאות; להקים יחידות אזרחיות לביצוע עבודות ציבוריות הקשורות לשינויי האקלים; ולהגן על חופי ארה"ב מפני עליית מפלס האוקיינוסים בשל ההתחממות. התוכנית כוללת גם שינויים בחוקי המס במטרה לעודד שימוש במכוניות חשמליות – זיכויים ליצרניהן ולרוכשיהן – ולצד זאת תמריצים כספיים לתחנות כוח שיפחיתו את השימוש בפחם וגז לטובת אנרגיה ירוקה כמו רוח, שמש וגרעין. נושא האקלים מצוי גם בצד ההכנסות של ההצעה, בדמות מכסים על ייבוא ממדינות מזהמות.
התשלום תמורת התקציב אינו תרגיל חשבונאי גרידא, מציין הטיימס, אלא קבלת החלטות מהותית. הדמוקרטים מתכננים להגביר את נטל המס על העשירים והחברות, תוך עמידה בהבטחתו של ביידן שלא להעלות את המיסים על מי שמשתכרים עד 400,000 דולר בשנה. בכוונתם לבטל חלקים מהותיים מרפורמת המס של טראמפ משנת 2017, ובמסגרת זו להעלות את מס החברות מ-21% ל-25%. הדמוקרטים גם שוקלים להעלות ל-39.6% את מס רווחי ההון לבעלי הכנסות שמעל מיליון דולר. אפשרות נוספת היא להגביל את ניכויי המס ברמות המדינות והרשויות המקומיות. הדמוקרטים מקווים לכלול במסגרת התקציב גם את התוכנית למיסוי חברות בינלאומי מינימלי של 15%. כמו-כן, הם צפויים לכלול בהצעה המפורטת את העלאת תקציב רשות המיסים, כדי לאפשר לה לשכור יותר מפקחים ולבצע יותר שומות וביקורות.
לעומת זאת, הצעת המסגרת אינה עוסקת במגבלת נטילת ההלוואות של הממשל הפדרלי, המתקרבת – כמו מדי שנה – למיצוי התקרה, מה שמחייב להעלות אותה שוב. מדובר בנטילת סיכון, אומר הטיימס, שכן מנהיג המיעוט הרפובליקני, מיץ' מקונל, אמר שסיעתו לא תתמוך בהעלאת התקרה. הימנעות מצעד זה עלולה לגרום למשבר פיננסי עולמי. הדמוקרטים מעדיפים להעלות או להשעות את התקרה בחקיקה נפרדת ודו-מפלגתית. אך כאמור – לא ברור האם יצליחו להשיג זאת.
