לפני מספר חודשים קיבלה כתבת ניו-יורק טיימס, ספנה מהשווארי, שיטפון של מסרונים מאימהּ, אשר הלכה למכירת חיסול בסניף המקומי של מייסי'ס. מהשווארי הייתה המומה מכך שקניון ילדותה, Crystal Mall בעיר ווטרפורד שבמדינת קונטיקט, מאבד עוד חנות עוגן. סירס יצאה שנתיים קודם לכן, ואחריה עזבו חנויות כמו גאפ ו-H&M. אם הייתה חוזרת לימי נעוריה, מעירה מהשווארי, היא לא הייתה מזהה את המקום.
שקיעה דומה מתרחשת מזה שנים ברבים מבין 1,150 הקניונים בארה"ב בשל המעבר לקנייה מקוונת, אך הקורונה החמירה את המצב. הקניונים הפופולריים ביותר ממשיכים לפעול בצורה טובה יחסית, עם תפוסה ותנועה יציבות, מאות אחרים מתמודדים עם חנויות פנויות רבות, פחות מבקרים ועתיד לוט בערפל. ההערכה היא, שב-750 שטחי ענק פנויים בשל עזיבת חנויות עוגן; קשה למלא אותם בזמנים רגילים, ועכשיו – זה קשה הרבה יותר.
נטישת הקניונים משמעותית ליישובים האמריקניים ומלמדת באיזו קלות משתנים הרגלים. לרבים יש נוסטלגיה עמוקה לקניון המקומי, שלעיתים קרובות היה המקום לפגוש את החבר'ה, המקום בו רכשו ציוד לבית הספר או המקום בו קיבלו את עבודתם הראשונה. ההווה שלהם עגום. חנויות-לשעבר של סירס וג'יי.סי פני הפכו למרכזי חיסונים לקורונה; חנות של מייסי'ס במדינת ורמונט היא כיום בית ספר תיכון; אחרים הוסבו למשרדים.
רוב הקניונים ספגו מכה בסגר של 2020 והתקשו למשוך בחזרה את הלקוחות. גל של פשיטות רגל, אותו הובילו ג'יי.סי פני והאחים ברוקס, האיץ את סגירת החנויות. רשתות אחרות החליטו לסגור את חנויותיהן הפחות-רווחיות וכך החמירו עוד יותר את הבעיה. למעלה מ-12,000 חנויות בקניונים נסגרו בשנה שעברה.
"אין ספק שהמגיפה הרחיבה את הפער בין הקניונים ברמה הגבוהה לבין אלו שברמה הנמוכה", אומר אנליסט המסחר וינס טיבון. "לטובים ביותר בכל שוק תהיה תמיד דרישה מצד השוכרים ותמיד יהיו לקוחות. לאלו שבקצה הנמוך הבעיות קשות עוד יותר, כי הם איבדו עוד יותר מהשוכרים הגדולים ביותר".
ענף הנדל"ן מדרג את הקניונים, בדומה לתעודת בית ספר. דירוג A++ ניתן לטובים ביותר: בעלי מכירות שמעל 1,000 דולר לרגל רבוע ושוכרים כמו אפל. המכירות של קניון בדירוג C הן הנמוכות ביותר, התפוסה נמוכה וסכנת הסגירה היא מוחשית. הדירוג של קניונים רבים ירד לאורך הקורונה, כאשר איבדו שוכרים. הבעיה מחמירה עוד יותר לנוכח העובדה, שחוזיהם של שוכרים רבים בקניונים קטנים מבטיחים הפחתה בדמי השכירות ואפילו את הזכות לפנות את החנויות, אם שתי חנויות עוגן עוזבות. מבחינתם של חלק מן הקניונים, השטחים הריקים הם תחילתו של כדור שלג. ולבעלים של רבים מהם אין ההון הדרוש כדי לשמור על הרלוונטיות שלהם ולהצעיד אותם לעבר העתיד.