למרות הדאגות מפני זן הדלתא, ברור שהחיסונים מעניקים הגנה מפני אשפוז ותמותה; ושאם מחוסנים נדבקים, הם חולים בצורה קלה ולעיתים ללא תסמינים. אלו בשורות טובות, אבל עדיין אין תשובה לשאלה גדולה אחת – מציין ניו-יורק טיימס: מה הסכנה שמחוסנים שנדבקים יסבלו מקורונה לטווח ארוך, דהיינו תסמינים מתמשכים?
רוב חולי הקורונה מחלימים בתוך שבועות בודדים, אבל אצל מיעוט התסמינים עלולים להימשך שבועות ואפילו חודשים – גם אם לא חלו בצורה קשה. נגיפים נוספים, כמו שפעת, עלולים גם הם להוביל לתסמינים ארוכי טווח, אך נראה שבמקרה של הקורונה התופעה נפוצה יותר; מחקרים מצביעים על כך ש-10%-30% מחולי הקורונה המבוגרים סובלים ממנה. אבל רוב המידע על קורונה ארוכה הוא מהתקופה שלפני החיסונים.
רוב המידע על קורונה ארוכה הוא ממחקר יחיד שהתקיים בישראל בקרב עובדי רפואה מחוסנים שחלו בקורונה. מבין 36 חולים, לשבעה (19%) היו תסמינים לאחר שישה שבועות, כולל אובדן חוש הריח, שיעולים או קשיי נשימה. אבל עורכי המחקר בראשותה של ד"ר גילי רגב-יוחאי אומרים, שהוא לא נועד להאריך את סיכון הקורונה הארוכה. הטיימס אומר כי המחקר מוכיח שתיתכן קורונה ארוכה גם בקרב מחוסנים – אבל לא ברור מהו היקף התופעה.
כמה מדענים ורופאים מביעים תסכול מהעדר מידע על קורונה ארוכה בקרב מחוסנים. אחת הסיבות למידע המועט היא שהמרכז לבקרת מחלות אסף מידע ברמה הלאומית על קורונה ארוכה במשך ארבעה חודשים בלבד, לפני שהפסיק את האיסוף בחודש מאי. כעת המרכז עוקב אחרי קורונה ארוכה רק במקרים המגיעים לכדי אשפוז. מנהלת המרכז, רושל ולנסקי, הסבירה בחודש שעבר, כי הוא אוסף מידע נרחב אחר והבטיחה שיש מעקב גם אחרי הקורונה הארוכה ותוצאותיו יפורסמו בקרוב.
מבחינה מסוימת, העובדה שאנו יודעים כה מעט על קורונה ארוכה בקרב מחוסנים היא בשורה טובה – משום שהדבר מלמד על כך שאין מקרים רבים כאלה. ייתכן שבעתיד הקרוב יהיה יותר מידע, כאשר זן הדלתא גורם ליותר מקרים וכנראה גם ליותר מקרים בקרב מחוסנים. אם הללו יפתחו תסמינים ארוכי טווח, הם יגיעו בחודשים הקרובים לרופאיהם. וישנה כמובן האמת הפשוטה והברורה: ככל שיהיו פחות מקרי קורונה – בעזרת חיסונים ומסיכות – יהיו פחות מקרי קורונה ארוכה.