מניעת תחלואה ועתיד הילדים

סגירת בתי הספר הייתה אחד הצעדים הנפוצים ביותר ברחבי העולם למאבק בקורונה ואחד הממושכים ביותר. על-פי נתוני אונסקו, מאז פרוץ המגיפה היו בתי הספר סגורים בצורה מלאה או חלקית בממוצע שני שלישים משנת הלימודים. שמונה מדינות – ובהן ונצואלה, קמבודיה וסרי לנקה – טרם פתחו מחדש את בתי הספר. אקונומיסט מציג את השאלה הבוערת ביותר: עד כמה החזרה לספסל הלימודים עלולה להאיץ את התפשטות הנגיף? ילדים עלולים לחלות בקורונה, אם כי לרוב בצורה קלה. המרכז לבקרת מחלות בארה"ב בחן נתונים מרחבי העולם והגיע למסקנה, כי פתיחת מחדש של בתי הספר ועלייה בתחלואה בקרב ילדים לא הגבירו את התחלואה בקרב האוכלוסייה בכללותה. באיטליה – שנפגעה בצורה קשה במיוחד בגל הראשון – נמצא, כי ילדים היו מצויים בסיכון נמוך יותר בגל השני ושבתי הספר לא העלו את שיעור התחלואה. עם זאת, זן הדלתא עלול לשנות את המצב. באנגליה היו בתי הספר פתוחים בין 20 במאי ל-7 ביוני, מבצע החיסונים התקדם היטב וזן הדלתא הפך לגורם המרכזי. באותה תקופה, שיעור החולים בין ילדים בגילאי 12-5 היה גבוה פי חמישה מאשר בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה – אולי בשל עלייה בשיעור הבדיקות בבתי הספר ואולי משום שהמבוגרים המחוסנים מוגנים טוב יותר. המרכז האירופי לבקרת מחלות צופה, כי שיעור הילדים החולים יעלה ככל שיותר מבוגרים יהיו מחוסנים. ממשלות רבות אומרות שסגירת בתי הספר צריכה להיות המוצא האחרון כדי להכיל את הגל הנוכחי, משום שהמחיר שלה הוא עצום. קשה להעריך עד כמה התפשטות הנגיף בבתי הספר תורמת להתפשטות המגיפה בכללותה, משום שהדבר תלוי במספר גורמים ובהם ההיקף הכולל של התחלואה באותה קהילה. אבל ככל שיותר מבוגרים מתחסנים, בתי הספר הופכים לאחד המקומות היחידים בהם הנגיף עדיין יכול להתפשט בקלות. צעדי מנע כמו מסיכות ואוורור בכיתות יעזרו למנוע זאת. תחלואה נמוכה בקרב ילדים חיונית להפחית את מספר החולים הכולל; אך פתיחת בתי הספר חיונית לעתידם של הילדים.